כנס L.A.I.S 2026: עשרה נושאים, שלושה מסלולי סדנאות, וההרשמה שנפתחת בקרוב

תזכורת קטנה, הכנס מתקיים בתל אביב ב-13 באוקטובר 2026, ביום מרוכז אחד שמפגיש את הנהלות המשרדים, המחלקות המשפטיות הפנימיות וחברות הטכנולוגיה. התוכנית שנפרסה בנויה סביב עשרה תחומים: בינה מלאכותית ופרקטיקה משפטית, פלטפורמות וזרימות עבודה סוכניות, ניסוח וחוזים, מחקר משפטי, ניהול ידע ואסטרטגיית דאטה, כלכלת ה-AI וניהול טוקנים, ממשל וציות, הטמעה ואימוץ, ועתיד המקצועות המשפטיים. 

מה התחדש השבוע: לכנס נוספו שותפים חדשים שיציגו בו את הטכנולוגיה המשפטית שלהם, עשרה מהם כבר מופיעים בעמוד הכנס, ושותפים נוספים ומרגשים ייחשפו בקרוב. חלק מהדוברים כבר מופיעים בעמוד, והשאר ייחשפו בהדרגה בשבועיים הקרובים, עד לפרסום האג'נדה המלאה, בינתיים אתם מוזמנים להתעדכן בעמוד הכנס ולהתרשם מהשותפים והדוברים שלנו. כאמור ההרשמה למשתתפים תיפתח בקרוב, ואתם תהיו הראשונים שמקבלים את האינדיקציה.

לעמוד הכנס »

וול סטריט דורשת הנחה בגלל ה-AI, ורק 6 אחוזים מהמשרדים הורידו מחיר

הכתבה שפרסם ה-Financial Times ב-1 בספטמבר קובעת שהבנקים הגדולים בוול סטריט לוחצים על משרדי הענק לשנות את שכר הטרחה, בטענה שהמודל שהעשיר את השותפים במשך עשורים אינו בר קיימא בעידן ה-AI. שניים מהם כבר הודיעו למשרדים שהם רוצים הסדרי תשלום חדשים, ובנק שלישי ביקש לדעת כמה הטכנולוגיה חוסכת להם ומצפה לקבל חלק מאותו חיסכון. ראש התחום המשפטי הגלובלי באחד מהם ניסח את זה כמשוואה: אם מספר השעות בתיק ירד בגלל AI, הציפייה היא שהעלות לעסקה תרד באופן משמעותי. זו כבר לא הצהרה אלא מנגנון, כי אותו בנק מבקש מהמשרדים להתמודד במכרז ולהסביר במהלכו כמה הם חוסכים בעזרת AI, ומעריך שמודל עבודה אחר יהיה בתוקף בתוך שנה. בנק אחר הודיע שעד סוף השנה רוב העבודה המשפטית החיצונית שלו תעבור למכרזים תחרותיים ולהסדרים חלופיים כמו מחיר קבוע, והיועץ המשפטי הראשי שלו תיאר את מודל התגמול של השותפים הבכירים כבלתי יציב במיוחד.

הנתון שמסביר את עוצמת הלחץ יושב דווקא בצד המחיר: התעריף השעתי הממוצע של עורך דין שכיר במשרדים הגדולים בארצות הברית עומד השנה על 798 דולר, עלייה של 33 אחוזים בשנתיים. כלומר בזמן שהייצור הוזל, השעה התייקרה. מנגד, סקר בקרב יותר מ-600 מנהלים משפטיים מראה ש-6 אחוזים בלבד מהמשרדים הורידו מחיר על עבודה שנעשתה בעזרת AI, 58 אחוזים השאירו את התעריף כשהיה ו-34 אחוזים העלו אותו, וסקר נוסף מצא שכמעט מחצית מהמשרדים הגדולים כבר מדווחים על השפעה של ה-AI על מודל התמחור שלהם, אך בשוליים בלבד ולא כמעבר מוסדר. הטיעון הנגדי הגיע השבוע מאנליסט שוק שכתב שזה לא יקרה, ונתן סיבה אחת שמחזיקה את כל הטיעון: אם ה-AI היה באמת מוריד את עלות העבודה המשפטית, הבנקים היו מריצים אותו בעצמם ולא קונים את העבודה בחוץ, כי מה שהם קונים אינו מורכבות אלא אחריות. אלא שהיועץ המשפטי הראשי של יצרנית רכב אמריקאית עושה בדיוק את זה, מגייס עורכי דין פנימיים ומעביר עבודה פנימה בכל מקום שבו ה-AI מוזיל אותה, ואומר שהמשרדים אמנם משתמשים ב-AI אבל זה לא מופיע בחשבון שמגיע אליו. בעדכון מ-20 באוגוסט הצגנו משרד שבנוי כולו על תמחור פיקס, וזה הצד שאליו הלקוח הגדול דוחף עכשיו את כל השאר.

קראו עוד »   |   לטיעון הנגדי »

אינטגרציה וחומות האתיקה בין ה-iManage לפלטפורמת ה-AI Harvey

עדכון שפורסם אתמול ע"י Harvey מפרט את האינטגרציה שלה עם מערכת ניהול המסמכים הנפוצה במשרדים הגדולים iManage. נקודה ראשונה היא העלאה ישירה של מסמכים מהמערכת אל תוך הפלטפורמה לצורך ניתוח. השנייה היא הרחבה שיושבת בתוך מערכת ניהול המסמכים עצמה, שבה עורך הדין מסמן מסמכים, מנסח את השאלה ומועבר לקבלת התשובה בלי לצאת מהסביבה שבה הוא כבר עובד. השלישית היא חיבור של ה-Vault ושל זרימות העבודה, כך שהמסמכים נשארים קשורים למאגר המידע של המשרד במקום להיות מועתקים החוצה. האימות נעשה ברמת המשתמש, וההרשאות וחומות האתיקה של המערכת ממשיכות להתקיים, כלומר המשתמש רואה דרך ה-AI רק את מה שהוא מורשה לראות ממילא.

החלק שמעניין את מנהל הטכנולוגיה יושב בפרטים הקטנים. ההפעלה היא ברמת מרחב העבודה ובידי מנהל המערכת, כל משתמש מאמת את החשבון שלו בעצמו לפני השימוש הראשון, וברגע שהאינטגרציה מבוטלת גם הגישה נמחקת ונדרש אימות מחדש. יומני הביקורת מתעדים כל אירוע העלאה והורדה, והפעילות נצפית מתוך הגדרות הניהול.

לתיעוד המלא »  (דורש סיסמאת גישה)

עו"ד מפסידים ארבע שעות חיוב בשבוע, ומעריכים את הנזק הכולל ב-10 אלף דולר לחודש

מדד חדש שפורסם השבוע מנסה לכמת מה עבודת האדמיניסטרציה עולה למקצוע, והוא נשען על שני מדגמים: 1,200 אנשי מקצוע בארצות הברית בסביבות ארגוניות ושירותים מקצועיים, ולצדם מדגם נלווה של 400 אנשי מקצוע מהעולם המשפטי, מעורכי דין ופרה-לגלים ועד תפקידי אופרציה משפטית וניהול משרד. בחתך הרוחבי 73 אחוזים דיווחו על מפלס מסוים של סבל שנובע מעבודה אדמיניסטרטיבית, 80 אחוזים על חרדת יום ראשון שמקורה באותה עבודה, 82 אחוזים על אובדן שבועי של זמן פרודוקטיבי או חיובי, ו-59 אחוזים אמרו שהם עובדים באופן קבוע מחוץ לשעות כדי להדביק את הפער.

בחתך המשפטי המספרים חדים יותר: 39 אחוזים מעריכים שהם מאבדים ארבע שעות חיוב או יותר בשבוע, 26 אחוזים מעריכים את אובדן ההכנסה למשרד ב-10 אלף דולר ומעלה בחודש, 78 אחוזים אמרו שהאדמיניסטרציה הגבילה את היכולת שלהם להוסיף לקוחות, ו-22 אחוזים החמיצו בגללה מועד. 44 אחוזים הצביעו על לכידת הזמן כמקור הלחץ המרכזי, ו-42 אחוזים ביקשו שה-AI יצמצם או יבטל אותה. כמעט 70 אחוזים משתמשים בכלי AI כלליים לעבודה, ורק 42 אחוזים בכלים ייעודיים לעולם המשפטי. הערת שקיפות: המדד מתפרסם על ידי ספק תוכנה לניהול משרדים, והמרואיינת בו היא אסטרטגית של אותה חברה, כך שהמסקנה מצביעה ישירות על המוצר. בעדכון מ-27 באוגוסט הצגנו את הטענה שה-ROI נעלם ברבע שנשרף בפתיחת תיק, בבדיקת ניגוד עניינים ובהגשות ולא בניסוח, ואלה הנתונים הראשוניים לאותה טענה.

לראיון המלא »

ILTACON - אלפי נרשמים, 241 עמדות תערוכה, ותחושה שהשוק הגיע לרוויה

הכנס השנתי של ארגון ILTA לטכנולוגיות משפטיות התקיים בשבוע שעבר, הכנס נערך בנאשוויל (ארה"ב) במלון ומרכז הכנסים המפורסם Gaylord Opryland Resort והיה אחד הגדולים בתולדות הארגון, יותר מ-5,700 נרשמים, כל 2,803 החדרים במלון הכנס נמכרו, והתערוכה מנתה 241 עמדות. 29 מדינות היו מיוצגות.

הכותב בכתבה המסקרת מביא אמירה של מנכ"ל ותיק בתעשייה שלפיה הגענו לשיא של ליגל-טק, וקורא אותה כשיא ולא כתקרה, כלומר כמצב שאחריו מגיעים יישור מחדש ונרמול ולא התרסקות. הוא גם מצביע על הפער בין חברות ה-AI הממומנות היטב לבין הגופים שמשרתים אוכלוסיות מוחלשות, ועל כך שמשרדים גדולים יכולים לפזר הימורים על כמה מוצרים בזמן שמשרדים קטנים חייבים לבחור. המגמה שהחזיקה השנה לא הייתה מוצר אלא שותפויות ואינטגרציות דרך ממשקי API ופרוטוקולי MCP. בעדכון מ-6 באוגוסט הצגנו את MCP כפרוטוקול שמשרטט מחדש את הסטאק המשפטי, וזה מה שנראה השנה בפועל בתערוכה.

קראו עוד »


ה-AI של המשרד קורא את התיק ישירות מנט המשפט

חיבור חדש של תכנת קליגל, המסנכרן אוטומטית את מסמכי תיקי בית המשפט של המשרד ושומרת אותם בתיק דיגיטלי. החידוש הוא הקונקטור עם Lizzy AI: עורך הדין מחבר את מערכת ה-AI שבה הוא עובד לבסיס הנתונים, וה-AI ניגש למסמכים שבתיקים שלו, קורא אותם ומחזיר תשובה על בסיס המידע שיושב בתיק. בהדגמה שבסרטון: נשאלת שאלה על תיק משפטי, והמענה נבנה מהמסמכים שסונכרנו ולא ממה שהועלה ידנית.

לצפייה בהדגמה »

שכבת שיקול הדעת: הטענה שמה שנחשב לא ניתן לאוטומציה יושב בדאטה של המשרד

מאמר שפורסם ב-3 בספטמבר תוקף חזיתית את המשפט שחוזר בכל דיון על גבולות ה-AI, לפיו שיקול דעת משפטי אינו ניתן ללכידה. חברה שוודית טוענת שאפשר לחלץ אותו מהדאטה ההיסטורי של המשרד ולהפעיל אותו על תיקים חדשים. המנגנון בנוי מארבעה רכיבים: מפרטי מודל שמהנדסים משפטיים מלמדים את המערכת לזהות מבנה מסמך, כללים ותלויות; מאות שדות מטא-דאטה שמארגנים מסמכים לא מובנים; גרף שיקול דעת שממקם סעיף בתוך המערכת השלמה של העסקה, כלומר מול כל 50 עד 100 ויותר המסמכים הקשורים אליה בעסקת מיזוג; וניתוח של האופן שבו סעיף וסיכון השתנו לאורך 20 עד 30 גרסאות של אותו הסכם.

המספרים שמעניינים בהקשר של השוק הישראלי הם דווקא של הגודל: לפי החברה, ערך מדיד מתחיל במשרד של 30 עד 40 עורכי דין, ההזרמה הראשונית היא של כמה מיליוני מסמכים בתוך כמה ימים, וההצטרפות הטכנית עצמה נמשכת כמה שעות. הערת שקיפות: מדובר בראיון עם החברה, והטענות על הידוק הקשר עם הלקוח ועל עורכי דין צעירים שמקבלים גישה מיידית לניסיון של שותף בכיר הן טענות הספק, בלי בנצ'מרק חיצוני. בעדכון מ-27 באוגוסט הצגנו את מלכודת האחידות, הסיכון שכל המשרדים מתכנסים אל אותה תשובה ממוצעת שהדאטה הציבורי תומך בה. שכבה שנבנית מהדאטה הפרטי של משרד אחד היא התשובה הישירה לאותה טענה, וגם המקום שבו היא תיבחן בפועל.

קראו עוד »