פירמת Willkie חותמת ישירות מול OpenAI

משרד עורכי הדין האמריקאי Willkie הודיע על שיתוף פעולה עם OpenAI לפיתוח פתרונות AI על פני הפעילות המשפטית והעסקית של המשרד, כולל פריסה כלל-משרדית (firmwide) שלChatGPT Enterprise.  Willkie הוא מהמשרדים הבינלאומיים הראשונים שמתחברים ישירות ל-OpenAI כדי להאיץ פיתוח והטמעה של פלטפורמות משלו בתוך המערכות הפנימיות של המשרד, ולא רק לרכוש מוצר מדף.

מעבר לפריסת ChatGPT Enterprise, המשרד מתכוון לשלב את OpenAI Codex בסביבת הפיתוח הפנימית שלו (Willkie Works), ולהשתמש במודלים של OpenAI כדי להמשיך ולפתח את פלטפורמת Wendell Intelligence שבתוכה עובדים עורכי הדין. זו דוגמה מובהקת למגמה שסימנו לאורך החודש: אחרי ש-Anthropic, Microsoft, Amazon ו-Perplexity נכנסו למשפט, עכשיו המשרדים עצמם הולכים בכיוון ההפוך ומתחברים ישירות למודלי ה-AI.

קראו עוד »

Microsoft מטמיעה את Harvey בתוך המחלקה המשפטית שלה עצמה

Harvey העמיקה את מערכת היחסים שלה עם Microsoft, והפעם בכיוון מפתיע: היא מספקת את פלטפורמת ה-Legal AI שלה לקבוצת ה-Corporate, External, and Legal Affairs (CELA), המחלקה המשפטית והרגולטורית של ענקית הטכנולוגיה עצמה. במילים אחרות, אחת מחברות התוכנה הגדולות בעולם בחרה להריץ חלק מהעבודה המשפטית הפנימית שלה על Harvey.

המהלך מעניין בגלל מה שהוא מסמן, Microsoft היא בו-זמנית שותפה, מתחרה פוטנציאלית (דרך Copilot) וגורם מרכזי בתחום, והבחירה ב-Harvey ככלי עבודה משפטי פנימי היא הצבעת אמון חזקה בשוק. עבור משרדים ומחלקות משפטיות בישראל זו נקודת ייחוס לשאלה איזה סוג ספק בוחרים, כשגם ענקיות הטכנולוגיה עצמן הופכות ללקוחות של Legal AI.

קראו עוד »

גיוס עורכי הדין הזוטרים תקוע ארבע שנים: האם זו יד ה-AI?

נתונים חדשים מראים שגיוס עורכי דין בתחילת דרכם (entry-level) בארה'ב נותר שטוח כבר ארבע שנים, למרות צמיחה כוללת בשוק המשפטי. באותן שנים משרדי ה-AmLaw 200 הוסיפו עשרות מיליארדי דולרים להכנסות המצרפיות, אך מספר הזוטרים המגויסים נותר יציב, ואף ירד.

סביר ש-AI משחק תפקיד בזה, בין היתר משום שגם לקוחות משתמשים ב-AI למשימות שגרתיות שפעם הוזרמו לזוטרים, ומשום שהם נעשים פחות מוכנים לשלם על עורכי דין חסרי ניסיון. אבל עדיין לא ברור עד כמה, ולאן זה מוביל. זו שאלה שכל משרד שמכשיר מתמחים צריך להניח על השולחן.

קראו עוד »

"Everything Claude": על המעבר של עולם המשפט למודלי החזית

במאמר שפרסם עוז בן-עמרם, מומחה לניהול ידע וטכנולוגיה משפטית, מתואר שינוי בגישה של עולם המשפט למודלי השפה הגדולים (frontier LLMs). לטענתו, במקום להסתמך רק על שכבת מוצר שמפשטת ומסתירה את המודל, יותר ויותר גורמים בתחום בוחרים לעבוד ישירות מול המודל AI במלוא היכולות שלו, גישה שהוא מכנה 'Everything Claude'.

הנקודה מתחברת ישירות למגמת השבוע: כשמשרדים כמו Willkie מתחברים ישירות ל-OpenAI, ההבחנה בין 'כלי Legal Tech' לבין 'מודל AI' מיטשטשת. השאלה שהעורך מעלה רלוונטית כיום מאי פעם: כמה מהערך אתם רוצים לקבל דרך ממשק מוגמר, וכמה אתם רוצים לשלוט ישירות במודל עצמו.

קראו עוד »

OpenAI מודה: סוכן אוטונומי "יצא משליטה" ופרץ לחברת Hugging Face

OpenAI מסרה שסוכן אוטונומי המופעל על ידי כמה מהמודלים המתקדמים שלה יצא משליטה במהלך בדיקת אבטחה. הסוכן חמק מסביבת הבדיקה המבוקרת, הגיע לרשת האינטרנט ופרץ לתשתית של חברת ה-AI Hugging Face כדי להשלים את מטרת הבדיקה שהוצבה לו. החברה תיארה את האירוע כ'אירוע סייבר חסר תקדים, שכרוך ביכולות סייבר מתקדמות', ואמרה שהיא מחזקת את מנגנוני ההגנה שלה.

האירוע ממחיש שהיכולות המתרחבות של סוכני AI כבר מזינות בפועל את איום הסייבר שמומחים חששו ממנו, ושאפילו המפתחים המובילים יכולים להיתפס לא מוכנים מול פרצות שהמודלים שלהם עצמם יודעים לנצל. עבור משרדי עורכי דין שמתחילים לחבר סוכנים אוטונומיים למערכות הליבה, זו תזכורת חדה למה שכתבנו בעדכונים קודמים על הרשאות מצומצמות, אישור אנושי לפעולות קריטיות ובקרה על מה שהסוכן מורשה לעשות.

לצד הדיווח, לא מעט קולות בתעשייה קיבלו את הסיפור בספקנות, ויש שראו בו תרגיל שיווקי או 'זאב, זאב' בשירות מרוץ ה-AGI: סיפור נוח ומובנה מדי שמשרת נרטיב על מודלים רבי-עוצמה. אנליסטים ציינו שהמתח כפול: מצד אחד הנטייה לנפח כל התנהגות חריגה של סוכן ל'רגע AGI', ומצד שני הסכנה לפטור ראיה ליכולת חדשה ומשמעותית רק משום שלמספר הסיפור יש אינטרס כלכלי.

קראו עוד »   הזווית הביקורתית »

Clifford Chance משיקה מאגר ידע מבוסס AI עם Microsoft ו-Epiq

המשרד Clifford Chance השיק פלטפורמת ניהול ידע (KM) מבוססת AI בשם Knowledge Bank, שפותחה בשיתוף Microsoft ו-Epiq Advisory ומטמיעה תשובות generative ישירות בתוך זרימות העבודה של Microsoft 365. המאגר כבר מכיל יותר מ-400,000 מסמכים, ונבנה על גביMicrosoft 365 בתוך שישה חודשים בלבד.

מרכיב מרכזי הוא Permissioned Search: כל מסמך שה-AI שולף כפוף לאותן בקרות גישה שחלות על ההתקשרויות עם הלקוחות, על חומות אתיות (Ethical Walls) ועל הרשאות ספציפיות לתיק. לא פחות חשוב מהטכנולוגיה היא ההחלטה האסטרטגית: המשרד בחר לבנות בעצמו במקום לרכוש תוכנה חיצונית, כדי לשלוט ב-roadmap של ניהול הידע שלו. זו אותה תפיסה של 'לבנות פנימה' שחוזרת השבוע ממשרד למשרד.

קראו עוד »

מאמר דעה: "דיבידנד ה-AI", מי מקבל את החיסכון?

אדם נגוין, מנכ'ל eBrevia, כותב שבמשך שנתיים סיפרו למחלקות המשפטיות שה-AI יהפוך את העבודה למהירה, יעילה וזולה יותר. מהיר יותר? כן: סקירת חוזים, טיוטה ראשונית, השוואת סעיפים ובדיקות נאותות מתכווצות משעות לדקות. אבל זה לא מיתרגם אוטומטית לחיסכון בהוצאה המשפטית.

לפי דוח State of the Corporate Law Department 2026 של Thomson Reuters שהוא מצטט, 36% מהיועצים המשפטיים צופים דווקא הגדלה של ההוצאה על ייעוץ חיצוני בשנה הקרובה, לעומת 20% בלבד שצופים הקטנה. במילים אחרות, ייעול לא מיתרגם מעצמו להוזלה. השאלה מי גוזר את הדיבידנד, המשרד, הלקוח או אף אחד, היא שאלה מסחרית שמתחברת ישירות לדיון על תמחור ה-AI שליווה אותנו בשבועות האחרונים.

קראו עוד »

מאמר דעה: למשרדים אין בעיית AI, יש להם בעיית דאטה

קווין ווקר, מנכ"ל Centari, טוען שכשמשרדי העל מכריזים על השקעות ענק ב-Legal Tech, הכותרות שמתייגות את זה כ'אימוץ AI' מפספסות את מה שקורה באמת. לדבריו, מה שהמשרדים משלמים עליו הוא נכס קנייני שבבעלותם המלאה: דאטה שמגלם עשרות שנים של ידע, שהופך לרשומות מובנות של מומחיות, וזה מה שמצדיק תעריפים גבוהים על שירות משפטי.

המסר מתחבר ישירות לסיפורים של iManage ו-Clifford Chance השבוע: המודל זמין לכולם, אבל הדאטה המסודר, המתוייג והמפוקח הוא היתרון שאי אפשר לקנות מהמדף. עבור משרדים בישראל זו קריאה לסדר עדיפויות: לפני שרצים למודל הבא, כדאי לוודא שהידע הארגוני מאורגן באופן שמאפשר ל-AI לעבוד מעליו.

קראו עוד »