October 9 - 2026
Weekly Digest
October 9 - 2026
Weekly Digest
היי,
עידן סיון מ-TTL כאן.
שני איסורים. זה כל מה ש-Anthropic סירבה להסיר מהחוזה שלה עם הפנטגון, נשק אוטונומי ומעקב המוני בתוך ארצות הברית, ובגללם הוכרז Claude כסיכון לשרשרת האספקה. ב-25 בספטמבר אישר בית המשפט הפדרלי לערעורים את ההחלטה, ונימק אותה בעובדה שאף צד לא חלק עליה: החברה ממשיכה לקבוע איך המודל מגיב, ומתי הוא מסרב, גם אחרי שנמכר. מי שקונה מודל קונה גם את הקווים האדומים של מי שאימן אותו.
ובאותו שבוע הודיעה Relativity, ספקית ה-eDiscovery שמחזיקה את הראיות בתיקי ליטיגציה רבים, שתעדיף לחבר אותן ישירות ל-Anthropic, ל-OpenAI ולגוגל, לפני Harvey ו-Legora. ב-2027 עורך דין יוכל לשאול את התיק מתוך Claude, כלומר הראיות של המשרד יעברו דרך אותה שכבה שעליה נאבקו השבוע בבית המשפט.
ולפני שמתחילים: ביום שלישי הקרוב נפגשים בכנס L.A.I.S 2026, וכל העדכונים האחרונים בסעיף הראשון.
כנס L.A.I.S 2026: מתחם המציגים והרצאת הפתיחה של Harvey נחשפו
כנס L.A.I.S 2026 מתקיים ביום שלישי, 13 באוקטובר, בתל אביב והשבוע נחשפו שני החלקים האחרונים בתוכנית.
הכנס ייפתח ב-09:00 במתחם המציגים, עם חברות טכנולוגיה משפטית מישראל ומהעולם, דוכנים עם הדגמות חיות ושיחה ישירה עם הצוותים על הצרכים של כל משרד, לצד קפה וכיבוד קל.
ב-10:00 תחל הרצאת הפתיחה במליאה של בהגשת ג'ו כהן, שותף לחדשנות משפטית ב- Harvey, על כלכלת הבינה המלאכותית והשפעתה על המודל העסקי של משרד עורכי הדין, ועל מה שקורה לתמחור ולמדידת הערך כשהשעה מפסיקה להיות יחידת הערך. אחרי ההרצאה ייפתחו מסלולי הסדנאות שפירטנו כאן בשבועות האחרונים.
Legora משיקה Skills: הידע של הצוות נשמר כקובץ שהסוכן מפעיל לבד
Legora השיקה ב-5 באוקטובר את Skills, שזמין לכל לקוחותיה. Skill הוא קובץ Markdown עם הוראות בשפה פשוטה, שמקודד את הסטנדרטים, התהליכים וההעדפות של צוות, ויכול לכלול תבניות, חומרי עזר ודוגמאות, גם של מה שהתוצר לא אמור להיראות. הדוגמאות של החברה: בדיקת הסכם ספק מול Playbook עם עמדות נסיגה באחריות ובשיפוי, הכנת קלסר למשפט, ומבנה של חוות דעת ללקוח כפי ששותף מסוים מעדיף. הסוכן מפעיל Skill מתאים בעצמו, ואם אין כזה הוא מציע לבנות אחד מתוך מסמכים קיימים או משאלות שהוא שואל. לצד זה נפתחה ספרייה של יותר מ-250 Skills מוכנים, שבנו מהנדסי הידע המשפטי של החברה בתחומי עיסוק ובשיטות משפט שונים.
החלק המעניין הוא הממשל. Skill מתחיל כאישי, עובר לעמיתים ואחר כך לקבוצת עיסוק, שיתוף ברמת הארגון כולו דורש הרשאה ואינו פעיל כברירת מחדל, ו-Skill שהופעל בתיק אחד אינו מעביר ממנו מידע לתיק אחר. בשבוע שעבר הצגנו את Legal Engineering 101 שבונה Playbook סעיף אחר סעיף, עם תקרת אחריות של 12 חודשי דמי שימוש ועמדת נסיגה של 24 חודשים, ו-Skill הוא בדיוק המקום שבו Playbook כזה נשמר ומופעל. Artificial Lawyer מציין שהטכנולוגיה עצמה אינה ייחודית ל-Legora, ספקיות המודלים ובראשן Anthropic השיקו מנגנון דומה, ושהטענות של החברה לא נבדקו באופן עצמאי. כשהמנגנון זהה אצל כולם, מה שמבדיל בין שני משרדים על אותה פלטפורמה כבר אינו הכלי, אלא מה שכתוב בקבצים. Legora תעביר בשבוע הבא הדגמה ראשונה בישראל במסלול ב' של הכנס.
Relativity: חיבור למעבדות המודלים קודם, Harvey ו-Legora אחר כך
בתדריך לעיתונאים ביום האחרון של Relativity Fest בשיקגו אמר מנכ"ל Relativity שהחברה תעדיף שותפויות עם Anthropic, OpenAI וגוגל על פני אינטגרציה עם Harvey ו-Legora. השיחות עם שתי הפלטפורמות המשפטיות נמשכות, אבל הנימוק שלו ברור: לקוחות ארגוניים מריצים כמה מודלי חזית, לעיתים לצד Harvey או Legora, ומעבדות המודלים הן שצפויות לשרוד. ב-2027 מתוכנן מחבר MCP שיאפשר למשתמש מורשה לשאול את התיק מתוך כלים כמו Claude. במקביל עומד בתוקף המועד: מ-1 בינואר 2028 כל תיק חדש עולה לענן, וכבר היום כ-84 אחוזים מההכנסות החוזרות מגיעים ממוצר הענן, לעומת יותר מ-75 אחוזים כשהמועד הוכרז. החברה משקיעה יותר מ-200 מיליון דולר בשנה במחקר ופיתוח.
המשמעות היא שספק ה-eDiscovery הגדול בשוק מחליט שהממשק שבו עורך הדין שואל את השאלה יהיה של מישהו אחר, ושהנכס שלו הוא הראיות שמתחת. זו התזה שהבאנו ב-24 בספטמבר מראש ה-Legal Ops של Canva, וזו גם ההחלטה ש-Mitratech קיבלה בשבוע שעבר כשקנתה את BotDojo בשביל חיבורי ה-MCP שלה. ומבחינתי זו שאלת האורקסטרציה שאני חוזר אליה: תיק ליטיגציה אחד נוגע במסמכים, בראיות ובניסוח, ומי שמנצח על התזמורת אינו בהכרח מי שמחזיק את הכלי. ראוי לציין שהנתונים הכספיים מגיעים מהחברה עצמה ומתדריך אחד, ושהמנכ"ל הודה ש-Relativity מרוויחה פחות מכל לקוח ענן מאשר מלקוח שרת.
הסוכנים של OpenAI כבר כאן, אבל עורכי הדין עדיין עובדים ב-Word
בטור Best Practice מ-4 באוקטובר בוחן ג'ורג' האנה מה Dots, הסוכנים ש-OpenAI הציגה בכנס המפתחים, יכולים לעשות לעורך דין: לעדכן טבלאות מעקב אחר תיקים, להכין טיוטות ראשונות ולסמן שינויים בין גרסאות של מערך מסמכים, בזמן שעורך הדין עובר למשימה אחרת. לצדם מגיע מרחב עבודה משותף שבו עמיתים וסוכנים עובדים מאותו בסיס ידע, ומסמכים, גיליונות ומצגות מתוכננים לשבועות הקרובים. אבל האנה סקפטי לגבי הקצב: גוגל נתקלה באותו מחסום כשהשיקה AI משפטי, כי מעט עורכי דין עובדים ב-Google Workspace ורובם יושבים ב-Word, ומעבר לסביבה חדשה לוקח זמן.
באותו טור הוא מביא את Falcon הבלגי, משרד חדש שגייס 1.5 מיליון אירו ומתחיל בחוזים מסחריים לעסקים קטנים ובינוניים: הסכמי סודיות, הסכמי עיבוד מידע והסכמי מסגרת. הלקוח שולח חוזה דרך Slack או Teams, הבדיקה חוזרת באותו יום במחיר קבוע, ועורך דין מוסמך חותם על כל אחת. לפי המייסדים, עבודה דומה במשרד מסורתי עולה 3,000 עד 4,000 אירו ונמשכת ימים או שבועות, וזו כמובן הערכה שלהם. מי שהשקיע במשרד הוא השותף הבכיר הגלובלי לשעבר של Allen & Overy, שאמר שהענף מחכה לרגע הבנק הדיגיטלי שלו. בשבוע שעבר כתבנו על Pierson Ferdinand ועל Driven Lawyers, ו-Falcon מוסיף לאותו מודל פרט שמתחבר ישר לטענה של האנה: הוא לא מבקש מהלקוח לעבור לסביבה חדשה, אלא מגיע לערוץ שבו הלקוח כבר עובד.
פסק הדין בעניין Anthropic והפנטגון: מי שולט במודל אחרי שהוא נמכר
עו"ד מאי הר-שי, עמיתת מחקר במרכז שמגר, ניתחה את הכרעת בית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז קולומביה מ-25 בספטמבר, שדחה בדעת רוב את עתירות Anthropic ואישר את החלטת משרד ההגנה האמריקאי להכריז על Claude כסיכון לשרשרת האספקה. ההכרזה אוסרת על סוכנויות ממשלתיות ועל הקבלנים שעובדים איתן להשתמש במודל. היא באה אחרי ש-Anthropic, שכבר השיקה במרץ 2025 גרסה ייעודית לסוכנויות ביטחון והקלה במגבלות רבות, סירבה להסיר מהחוזה שני איסורים: שימוש בנשק אוטונומי ומעקב המוני בתוך ארצות הברית. בית המשפט קבע שההחלטה סבירה, כי אין מחלוקת שהחברה יכולה להשפיע דרך אימון המודל על האופן שבו הוא מגיב או מסרב, ושאת האיזון בין הסיכונים יקבעו הנשיא ומשרד המלחמה ולא חברה מסחרית. גם ההצעה של Anthropic לאפשר ללקוח לבחון כל גרסה חדשה מראש נדחתה, בין היתר כי המודלים הם קופסה שחורה וקצב העדכונים מהיר מכדי לבחון כל גרסה.
הטענה המרכזית של המאמר היא שהתלות בספק אינה נגמרת בנקודת המכירה. תנאי השימוש נאכפים פעמיים, כחוזה וכחלק מהמודל עצמו, ומסמכי המדיניות של החברה גמישים, אינם שקופים ומשתנים לפי שיקול דעתה. הכותבת מזכירה גם את שירותי הענן של מייקרוסופט שהושבתו בזמן מלחמת חרבות ברזל, ואת Starlink באוקראינה, ונמנעת במכוון מלקבוע מי צודק. המאמר עוסק בצבא, אבל המנגנון שהוא מתאר מוכר לכל משרד שמריץ מודל של ספק: מגבלות שהוטמעו באימון, ועדכוני גרסה שהלקוח לא יכול לבחון מראש. בסעיף הקודם ראינו את Relativity מחליטה לחבר את הראיות ישירות למעבדות המודלים, כלומר מקרבת את הדאטה של המשרדים אל אותה שכבה. כשהמודל ממשיך להשתנות אחרי החתימה, תנאי השימוש של הספק הופכים לחלק מהכללים שהלקוח פועל לפיהם, וזה נכון למשרד עורכי דין כמו לצבא.
שני מודלים זולים לשתי עבודות שונות: Ivo כותבת, Jev רק ממיין
השבוע הגיעו שני מודלים שמבטיחים להוריד את חשבון ה-AI, אבל הם עושים דברים שונים לגמרי. הראשון הוא Sage של Ivo, מודל לעבודה על חוזים בקוד פתוח, שנבנה על בסיס DeepSeek ואומן על משימות חוזים. הוא עושה את מה שמודלים מוכרים עושים, קורא, מסכם ומציע ניסוחים, רק בעלות נמוכה בהרבה: לפי הערכה שהביא Artificial Lawyer, זול פי 20 עד 50 ממודלי החזית. השני הוא Jev של TypeSafe, והוא לא כותב מילה. נותנים לו סעיף ושאלה עם תשובות שהוגדרו מראש, למשל "חורג מה-Playbook" או "לא חורג", והוא מחזיר רק את הסבירות של כל תשובה. בעבודה כזאת מיליון שאלות עולות כ-35 דולר, לעומת כ-12 אלף דולר במודל שפה מוביל, והתשובות כמעט לא משתנות בין הרצה להרצה.
הדרך הפשוטה להבין את ההבדל היא חדר מיון. Jev הוא האחות בכניסה, שמחליטה מהר מי צריך רופא, ו-Sage הוא רופא זול יותר שעושה את הטיפול עצמו. אפשר להשתמש בשניהם יחד: Jev מסמן אילו סעיפים חורגים, ורק אותם מעבירים למודל שמנסח תיקון. שתי הסתייגויות: את תוצאות Sage בדקה Ivo עצמה, ו-Jev בן שבועות ספורים ומתאים למסמכים קצרים, הסכם סודיות כן, הסכם מסגרת של 100 עמודים כנראה לא. בעדכון מ-1 באוקטובר הבאנו את צריכת הטוקנים של Harvey שגדלה פי 14 בחצי שנה, ושני המודלים האלה מגיעים מהצד השני של אותה משוואה: לא כל משימה משפטית צריכה לרוץ על המודל החזק והיקר.
ל-Sage של Ivo » | ל-Jev ב-Law://WhatsNext »
Pilot5: חמישה מודלים מתווכחים על התיק, ואחד מהם משחק את הצד שכנגד
Pilot5 השיקה מוצר שמעביר שאלה משפטית לחמישה מודלי חזית במבנה של דיון. המערכת בונה קודם תמונה של התיק: איזה צד המשרד מייצג, מה המטרה, שיטת המשפט, מועדים והנחות עובדתיות. בסבב הראשון כל מודל מנתח בנפרד, אחר כך מודל אחד מקבל תפקיד של "מתנגד" ותוקף את הקונצנזוס עם אסמכתאות נגדיות, והמודלים מבקרים זה את זה בלי לדעת מי כתב מה. התוצר הוא המלצה אחת, המקורות שלה, והטיעון הנגדי החזק ביותר. דיון מורכב עולה כ-7 דולר ונמשך כרבע שעה, ובדיקה של הסכם עבודה מול חקיקה פדרלית ומדינתית עולה 0.50 דולר, עם סימון של כל דרישה כמתקיימת, חלקית, דורשת בדיקה או חסרה.
המייסדים מתארים את המוצר כמשפט מבוים לפני שמתחייבים לעמדה. Artificial Lawyer מזכיר שקונצנזוס בין כמה מודלים אינו רעיון חדש, וההבדל כאן הוא מוצר עצמאי עם ויכוח מובנה. ב-24 בספטמבר הבאנו את הניסוי של Zuva, שבו מודל אחד סיכם שגוי מהותית 58 אחוזים מסעיפי הגבלת האחריות, וזו תשובה אפשרית לאותה בעיה: לא לסמוך על מודל אחד, ולהכריח מודל אחר לחפש את הטעות. ההחלטה נשארת אצל עורך הדין, ומה שהמערכת שומרת לתיעוד הוא בדיוק מה שעורך דין בכיר מבקש לראות לפני שהוא חותם על עמדה: הטיעון החזק ביותר של הצד השני.
ה-CLM תחת לחץ: Spellbook ו-LawVu קוראות את כל תיק החוזים, בלי שמישהו יבקש
ביולי דיווחנו על ההשקה המוגבלת של ACM, ניהול החוזים האוטונומי של Spellbook, והשבוע הוא נפתח לכלל הלקוחות, כשהחברה מציגה אותו כתחליף מבוסס AI למערכות CLM ותיקות. המערכת מושכת חוזים מטפסי קליטה, מ-Gmail, מ-Outlook ומ-Slack, בודקת כל אחד מול ה-Playbook, מסמנת הסכמים שגרתיים כמוכנים לאישור, סוקרת אוטומטית את ה-Redline שחוזר מהצד השני, ושומרת כל שינוי כמעקב שינויים. לפי מנכ"ל Spellbook, הבדיקה מתחילה ברגע שהחוזה נוחת בתיבה, בלי שמישהו כתב פרומפט.
באותו יום השיקה LawVu, פלטפורמה למחלקות משפטיות, את Lens, ששואלת שאלות על כל תיק החוזים של החברה בבת אחת ומפנה לסעיף המקור. הדוגמאות שלה: איתור כל החוזים שדורשים הסכמה בשינוי שליטה לקראת עסקה, איתור התחייבויות ללקוחות שנמצאות בסיכון אחרי סגירת נמל או אירוע סייבר, וחילוץ של הוראות ממאות חוזים לטבלה כך שעורך הדין החיצוני בודק רק את החריגים. Artificial Lawyer מציין שהדוגמה האחרונה יכולה לעזור למשרדים לתמחר עבודה כזאת במחיר קבוע. שתי ההשקות מבוססות על הצהרות הספקים, בלי מחיר ובלי נתוני ביצועים. מה שמשותף להן הוא שהמערכת פועלת לפני שמישהו שאל, ושם עובר הקו בין מאגר חוזים לבין מערכת שמנהלת אותם.
ל-Spellbook » | ל-LawVu »
סוכן של OpenAI עקף חסימה בפורטל ממשלתי באוסטרליה, והדיווח הגיע אחרי כמעט שלושה חודשים
ב-18 ביוני, בזמן ש-OpenAI בדקה מודל פנימי על משימת מחקר בנושא ההוצאה הציבורית על תרופות, הגיע אחד הסוכנים שלה לארבעה אתרים ממשלתיים באוסטרליה. בפורטל הסטטיסטיקה של Medicare הוא נתקל בהגבלות והשיג גישה לא מורשית. לפי הרשויות לא נחשף מידע אישי, כי הפורטל החזיק נתונים מצרפיים בלבד, והוא כבר הושבת. OpenAI גילתה את האירוע בבדיקה פנימית באוגוסט, דיווחה ב-10 בספטמבר דרך כתובת מייל ציבורית לדיווח על פגיעויות, והגורם הממשלתי העביר את הדיווח לסוכנות הסייבר הלאומית ב-15 בספטמבר. השרה האחראית אמרה שחובת דיווח צריכה להיות חלק מהתגובה.
ב-6 באוקטובר הופיעה Anthropic בפני ועדה פרלמנטרית משותפת, ואמרה שבדיקה פנימית של מאות מיליוני תמלילים לא העלתה ראיה לכך שסוכנים שלה חדרו למערכות ממשלתיות, ושהיא תומכת בחובת דיווח על אירועי אבטחה. לפי The Legal Wire, גם OpenAI הביעה תמיכה. ב-24 בספטמבר כתבנו על מודל של גוגל שפרץ לשלוש חברות אמיתיות במהלך תרגיל, והציבור שמע על כך ארבעה חודשים אחר כך, כך שהדפוס חוזר. אבל הפרט שהכי נוגע למשרדים הוא ההסתייגות של Anthropic עצמה: בגלל מדיניות אפס שמירת נתונים, יש לה נראות מוגבלת לשימוש של חלק מהלקוחות. אותה מדיניות שמשרדים דורשים כדי להגן על סודיות הלקוח היא גם מה שמגביל את היכולת של הספק לבדוק בדיעבד מה הסוכן עשה.
לפרטי האירוע » | לעדות של Anthropic »
Opus 2 רכשה את Bundledocs, ומשלימה עוד חוליה בשרשרת הליטיגציה
Opus 2, פלטפורמה לניהול הליכים מסחריים, רכשה את Bundledocs האירית, שמפתחת תוכנת ענן להכנת קלסרים אלקטרוניים לבית המשפט. זו העסקה השלישית של Opus 2 בחמש שנים. ל-Bundledocs יש כ-1,900 לקוחות ב-35 מדינות, ובהם יותר מ-100 מתוך 200 המשרדים הגדולים בבריטניה, והפלטפורמה של Opus 2 משמשת 98 אחוזים מ-50 המשרדים הגדולים בארצות הברית, ביותר מ-1,800 תיקים בחודש.
הקלסר הוא התוצר האחרון שיוצא מהמשרד לפני הדיון, ומי שמחזיק אותו מחזיק את הקצה של התהליך. Relativity קנתה ביוני את Gavel כדי שתוצרי העבודה יישארו מקושרים לראיות, ובשבוע שעבר כתבנו על Clio שקנתה את Learned Hand וחצתה לצד של השופט. שלוש העסקאות מצביעות על אותו כיוון בליטיגציה: ספקים שבונים שרשרת אחת מהראיות ועד המסמך שמגיע לבית המשפט, ומשרדים שיבחרו ספק אחד לכל השרשרת או יחזיקו את החיבורים בעצמם.
בקצרה מחזית הרגולציה
ROSS Intelligence הודיעה שתבקש מבית המשפט העליון בארצות הברית לדון בפסק הדין של הערכאה הפדרלית לערעורים לטובת Thomson Reuters, שעליו דיווחנו בשבוע שעבר, בטענה שהוא משאיר אי-ודאות לגבי אימון מודלים על תוכן מוגן. בקליפורניה נחקק חוק חדש שמחייב עורכי דין לאמת תוצרי AI, לבדוק בעצמם כל ציטוט בכתבי בי-דין, לגלות שימוש ב-AI במסמכים שמוגשים לבית המשפט, ומגביל הזנת מידע סודי למערכות מסוימות.
ובוושינגטון פרסם הנשיא טראמפ אמנה בת עמוד אחד, שהוא מכנה "מחייבת מוסרית", שעליה חתמו מנכ"לי גוגל, Anthropic, Meta, OpenAI, X ו-Nvidia. האמנה ממליצה על ארבע שכבות בקרה: ביקורת חיצונית ועצמאית, ועדת דירקטוריון שמפקחת על דוחות הביקורת, בקרות פנימיות לסייבר ולאיומים ביולוגיים וכימיים, וצוותים ייעודיים שמוודאים שהבקרות עובדות.
זהו להפעם
נתראה שבוע הבא, תמשיכו לעקוב ..
מזכירים לכם שניתן לקבל את העדכון השבועי הזה ישירות למייל, הירשמו כאן
ואם יש לכם משהו מעניין לשתף, נשמח לשמוע!
Idan.sivan@techtolegal.com