כנס L.A.I.S 2026: המסלול הראשון נחשף, פלטפורמות, מחקר משפטי ויישום בפועל

כנס L.A.I.S 2026, כנס הבינה המלאכותית המשפטית הגדול בישראל, מתקיים ב-13 באוקטובר 2026 בתל אביב, והשבוע נחשף המסלול הראשון מתוך שלושה. המסלול מוקדש לפלטפורמות, למחקר משפטי וליישום בפועל, ושלוש חברות יראו בו איך נראית עבודה משפטית עם AI ברמת הפרקטיקה. פותחת את המסלול Harvey, עם ג'ו כהן, שותף לחדשנות משפטית שנבחר לאחד ממובילי החדשנות המשפטית בדירוג של Financial Times, ומגיע אחרי תפקידים במשרדי Dentons ו-Charles Russell Speechlys. ממשיכה נבו AI, עם רועי נימצוביץ', עו"ד ונוטריון מייסד חברת ליגל מיינד ומשרד עו"ד ר. נימצוביץ הפועלת בשיתוף פעולה עם נבו להטמעת כלי בינה מלאכותית מתקדמים במשדרי עו"ד ומחלקות משפטיות. חותמת HighLaw, עם ענבל בן ארצי, המייסדת והמנכ"לית, שמביאה 14 שנות ניסיון בייעוץ משפטי פנימי, ציות ואכיפה בחברות מובילות, ומחברת היום בין המשפט המסחרי לטכנולוגיות מתקדמות.

זה הסטטוס הנוכחי: אחרי פתיחת ההרשמה ב-9 בספטמבר וחשיפת שותפים חדשים בשבוע שעבר, זו הפעם הראשונה שנחשף תוכן הבמה עצמו, ושני המסלולים הנוספים ייחשפו בהמשך. ההרכב של המסלול הראשון משקף את מבנה השוק שעליו אנחנו כותבים כאן מדי שבוע: פלטפורמה גלובלית אחת לצד שני שחקנים ישראליים, המאגר המשפטי הוותיק בישראל וחברה צעירה שצמחה מעולם הציות.

לעמוד הכנס וההרשמה »

לשכת עורכי הדין עדכנה את גילוי הדעת על AI, והפעם הוא רף מינימום

ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין פרסמה ב-18 בספטמבר גרסה מעודכנת ומקיפה לגילוי הדעת את/60/24 על שימוש בבינה מלאכותית, כשנתיים אחרי הגרסה המקדימה. השינוי המהותי הוא במעמד: לפי התקציר של הלשכה, הגרסה הקודמת כבר צוטטה בפסיקה ושימשה בסיס להטלת סנקציות, ועכשיו נקבע במפורש שאי-עמידה בגילוי הדעת עשויה להוות חזקה לכאורה לאי-עמידה בחובות האתיות, ועמידה בו תשמש אינדיקציה להתנהלות סבירה. נוספו הגדרות שלא היו קודם, ובהן סוכן AI, פלטפורמה פתוחה וסגורה, מידע מוגבל והתממה, ונקבע שהתממה שאינה מספקת לא מכשירה הזנה של מידע מוגבל לפלטפורמה פתוחה. חובת הכשירות הורחבה לאוריינות AI מתמשכת, וחובת האימות הוקשחה לאימות עצמאי ויסודי של כל תוצר לפני שהוא יוצא ללקוח או לבית המשפט.

שני פרקים חדשים משנים את התמונה עבור משרדים. הראשון מטיל חובות ארגוניות מפורשות, כלומר אחריות הנהלה ופיקוח, נהלים פנימיים, הכשרת עובדים, בדיקת ספקים, הרשאות גישה וחומות סיניות, ובקרות טכנולוגיות בפועל ולא רק נהלים על הנייר. השני עוסק במערכות אוטונומיות וקובע קווים אדומים: סוכן אינו רשאי לקבל החלטה משפטית מהותית, למסור ייעוץ עצמאי או לקדם מהלך משפטי בלי פיקוח ואישור אנושיים, וככל שרמת האוטונומיה עולה, גוברת החובה לבחון את היקף הגישה למידע. גם הגילוי ללקוח קיבל מבנה: לא כל שימוש מחייב אותו, ושימוש במידע מוגבל בפלטפורמה פתוחה מחייב הסכמה מפורשת וקונקרטית ולא גורפת. בעדכון מ-10 בספטמבר כתבנו על סוכנים שרצים ברקע במחלקה המשפטית בלי שמישהו יזם משימה, וזו התשובה האתית הישראלית לאותה תופעה.

לגילוי הדעת ולתקציר »

OpenAI נכנסת למחקר המשפטי, ו-26 ספקים הופכים לתוספים שלה

OpenAI השיקה ב-17 בספטמבר את Astra for Law, תצורה משפטית של GPT-6 Astra ולא מודל חדש. בלב המוצר עומד אינדקס חיפוש משפטי של יותר מ-230 מיליון כתובות, שמכסה פסיקה, חקיקה ותקנות אמריקאיות ונשען על המאגר הפתוח CourtListener. במבחן מחקר משפטי הגיעה התצורה ל-54 אחוזי תשובות נכונות, לעומת 38.7 אחוזים למודל עם חיפוש רשת בלבד. זה שיפור ממשי, שעדיין משאיר כמעט חצי מהתשובות שגויות. למשרדי Am Law 200 נפתחה תוכנית גישה ייעודית עם אפס שמירת נתונים, שעוצבה יחד עם Latham & Watkins סביב חומות אתיות והנחיות לקוח. מי שמוביל את המוצר הודה שבפועל מדובר בהסכם של 30 עמודים, מורכב בהרבה מהמשפט האחד שבהודעה.

החלק החשוב יותר הוא מערך התוספים, 26 מהם של ספקים, לצד תוספים של הקהילה ומיומנויות מותאמות. מנהלות המסמכים, פלטפורמות החוזים, כלי לכידת הזמן ואפילו Harvey ו-Legora מופיעים כתוספים בתוך ChatGPT, ובמקביל הודיעה iManage שהתוכן המנוהל שלה יהיה זמין ב-ChatGPT Enterprise עם אותן הרשאות, חומות אתיות ותיעוד ביקורת. ריצ'רד טרומנס מ-Artificial Lawyer כינה את זה הקרב על המרכזיות: כל שחקן רוצה להיות הבית שבו עורך הדין עובד, ונאלץ לשלב את המתחרים שלו כדי שהלקוח לא יעזוב. בעדכון מ-10 בספטמבר בחנו את GPT-6 Astra על תיק עם ארבע שגיאות מושתלות. השבוע התברר שהמודל הזה לא מגיע כמוצר נפרד אלא כשכבה שכל השאר מתחברים אליה, וזו בדיוק שאלת האורקסטרציה שאני חוזר אליה: לא איזה כלי, אלא מי מנצח על התזמורת.

לפרטי ההשקה »   |   לניתוח של Artificial Lawyer »

היתרון של ספקי הליגל-טק אינו הממשק, אלא הדאטה שמתחתיו

דייוויד בושבי, ראש ה-Legal Ops של Canva, תיאר במאמר את הרגע שבו אחד הספקים המרכזיים שלו פתח לו סוף סוף גישת MCP, לקריאה בלבד. פתאום הוא יכול היה לנתח ולהציג את הדאטה של מערכת הרשומה דרך Claude טוב יותר מאשר בכלי עצמו. מכאן התזה שלו: בעידן הסוכנים, האסטרטגיה המשכנעת ביותר לספק היא לוותר על הבעלות על הממשק כדי להפוך לבלתי ניתן להחלפה מתחתיו. הסוכן הופך לחזית, והפלטפורמה מספקת את הדאטה, את תזרימי העבודה המבוקרים ואת הפעולות המאושרות, דרך API ו-MCP איכותיים, הרשאות מוגדרות, תיעוד ביקורת ויכולת כתיבה חזרה מבוקרת.

מקרה הבוחן שלו הוא מערכות e-billing: מערכת שמחזיקה חשבוניות, שורות חיוב, תעריפים, תקציבים והחלטות ביקורת יכולה לענות דרך סוכן על השאלות שמחלקה משפטית באמת שואלת, כמו איפה עלויות עורכי הדין החיצוניים עולות ולמה, ואילו הפרות של כללי החיוב חוזרות על עצמן. השאלה שהוא מציב היא האם הספק הוא ממשק זרימת עבודה שאפשר להחליף, או מערכת רשומה אמינה שהסוכנים חייבים לעבור דרכה. המאמר פורסם לפני ההשקה של OpenAI, והשבוע הוא קיבל את ההוכחה המעשית הראשונה שלו בקנה מידה: ספקים שהיתרון שלהם נשען על דאטה מובנה ומורשה נכנסים לממשק של מישהו אחר בלי לאבד את הלקוח, ומי שכל היתרון שלו הוא המסכים מגלה שהממשק כבר לא שלו.

למאמר »

האם מודלי השפה ילכו בדרך הפלדה?

קן קראצ'פילד, שמביא יותר מ-40 שנות ניסיון בתעשיות המשפט והמידע, כולל תפקידים ב-LexisNexis, ב-Thomson Reuters ובבלומברג, פרסם ב-LawSites טור שמשווה את מודלי השפה לפלדה של סוף המאה ה-19. Bessemer process הפך את הפלדה ממשאב נדיר לשפע, והערך הכלכלי עבר מיצרני הפלדה לתעשיות שבנו ממנה, מרכבים ועד גשרים. לטענתו אותו מסלול כבר מתחיל במודלים: זיקוק, קוד פתוח ומודלים קטנים וייעודיים שמספיקים לרוב היישומים המשפטיים מורידים גם את תחושת המחסור וגם את המחיר.

המסקנה שלו היא שהמנצחים לא יהיו ספקי המודלים אלא מי שפותר מעליהם בעיה ספציפית של עורך דין, בסקירת חוזים, בפשרות או במעקב רגולטורי. בעדכון מ-17 בספטמבר עסקנו ב-Latham שקנתה שרתי Nvidia כדי לאמן מודלים משלה, ובעדכון מ-27 באוגוסט ב-Thomson Reuters שבנתה מודל חזית ב-40 מיליון דולר. אם קראצ'פילד צודק, שני המהלכים האלה הם השקעה בשכבה שמאבדת ערך, והיתרון עובר לדאטה ולתזרים, בדיוק הנקודה של הסעיף הקודם. ראוי לציין שהוא יועץ לחברות בתחום, ושהטיעון נשען על אנלוגיה היסטורית ולא על נתוני מחירים.

לטור המלא »

GPT-5.5 Pro סיכם 50 חוזים, ובסעיף הגבלת האחריות טעה ביותר ממחצית

נוח וייסברג, מייסד ומנכ"ל Zuva, פרסם תוצאות של ניסוי על עסקה אמיתית: 50 חוזי לקוח סוכמו על ידי GPT-5.5 Pro, המודל החזק ביותר של OpenAI באותה עת ובהגדרת החשיבה הגבוהה ביותר, ועורך דין עם רקע במשרד גדול בדק כל פלט מול החוזה עצמו. בסעיף הגבלת האחריות, מתוך החוזים שבהם המודל זיהה את הסעיף, הוא סיכם אותו באופן שגוי מהותית ב-58 אחוזים. שתי דוגמאות ממחישות את הפער: חוזה שהלקוח יכול לסיים בכל עת בהודעה בכתב סוכם כחוזה עם הודעה מוקדמת של 15 יום, ודרישה להחזיק ביטוח בגובה 3 מיליון דולר דווחה כתקרת אחריות בגובה 3 מיליון דולר.

הנתון שמשלים את התמונה הוא הכלכלי: עבודה ידנית הייתה דורשת 50 עד 150 שעות, והפרויקט הסתיים בכמה ימים של עבודה בכירה ובעלות טוקנים זניחה. כלומר המודל חסך הרבה זמן והסיכומים נראו מצוין, אבל לפי וייסברג, בלי בדיקה אנושית כבדה התוצר היה באיכות ירודה. טעות הביטוח היא המסוכנת מכולן, כי הסכום תואם ורק הקטגוריה שגויה, כך שבדיקה של המספרים בלבד הייתה מפספסת אותה. וייסברג מציין בעצמו ש-Zuva בונה AI לחוזים כבר שנים, ולכן יש לו עניין בהשוואה. זו ההדגמה המספרית לחובת האימות העצמאי שהלשכה הקשיחה השבוע.

לניתוח המלא »

מודל של גוגל פרץ לשלוש חברות אמיתיות במבחן, והציבור שמע על כך ארבעה חודשים אחר כך

במאי, במהלך תרגיל סייבר מסוג Capture the Flag שהריצה חברת Irregular הישראלית, קיבל מודל Gemini של גוגל גישה לאינטרנט שלא הייתה אמורה להיות לו. שלוש חברות אמיתיות חלקו שם עם יעדי התרגיל הבדיוניים, והמודל פרץ אליהן: באחת ניחש סיסמה, ובשתיים מצא פרטי גישה במאגרי קוד ציבוריים והשתמש בהם. לפי גוגל, בכל אחד מהמקרים המודל זיהה שהגיע לחברה אמיתית ועצר, ולא נגרם נזק. Irregular עדכנה את כל המעבדות הרלוונטיות בסוף יולי, ולפי הדיווחים מקרים דומים נרשמו גם אצל מודלים של מעבדות אחרות. הסיפור נחשף לציבור רק בספטמבר, אחרי שעיתונאים קיבלו עליו מידע.

שני דברים כאן נוגעים ישירות למשרדים. הראשון הוא המנגנון: המודל לא ביצע שום דבר מתוחכם, אלא טעה בזהות היעד וניצל פרטי גישה שדלפו, בדיוק מסוג הטעויות שסוכן עם הרשאות רחבות יכול לעשות בתוך רשת ארגונית. דוח חדש של FTI מתאר אירוע שבו סוכנים ביצעו 17 אלף פעולות ב-21 שעות, ומסווג את סיכון הסוכנים לחמישה טיפוסים, מסוכן שמטרותיו סטו ועד סוכן שפשוט מבולבל לגבי המצב שבו הוא נמצא. השני הוא הגילוי: גוגל נימקה את השתיקה בכך שלא נגרם נזק, כלומר חובת דיווח על אירוע כזה אינה מובנת מאליה ביחסים עם ספק מודלים. גילוי הדעת של הלשכה מהסעיף השני דורש לבחון את היקף הגישה ככל שהאוטונומיה עולה, וזה המקרה שממחיש למה.

לדיווח המלא »

Cooley הקימה חברת AI בבעלות המשרד, והמוצר הראשון שלה מנסח טיוטת תשקיף

Cooley (אחת מפירמות עורכי הדין הגדולות בארצות הברית) השיקה את Cooley GO Public, הכלי הראשון של Cooley AI, חברת פיתוח ושירותי AI בבעלות המשרד שהוכרזה באותו יום. הכלי בנוי על ChatGPT Enterprise ופותח יחד עם מהנדסי OpenAI שהוצבו במשרד, ותפקידו להפיק טיוטה ראשונה של טופס S-1, מסמך הרישום המרכזי בהנפקה לציבור בארצות הברית. לפי יו"ר משותף של מחלקת שוק ההון, הניסוח נמשך לאורך תהליך של כחצי שנה ובולע זמן רב של עורכי דין ושל מנהלי החברה, והכלי עשוי לקצר אותו בעד חודש. המשרד מודה שבגלל תהליך הביקורת של הרגולטור, ההשפעה על משך ההנפקה כולו עשויה להיות מוגבלת.

באותו שבוע מינתה Akerman את מנהל פיתוח ה-AI הראשון שלה, ליטיגטור לשעבר שמפעיל למידת מכונה בעבודה משפטית מאז 2012, ותפקידו לבנות אפליקציות מותאמות במקום שבו הכלים הקיימים לא מספיקים. זה קורה במשרד שכבר מפעיל חמש פלטפורמות AI שונות, וברקע ההודעה של Kirkland ממאי על 500 מיליון דולר לכלים פנימיים. ו-Husch Blackwell, שהשקיעה בשנה שעברה אחוז אחד מההכנסות ברוטו ב-AI, השיקה השבוע פלטפורמה לליטיגציה המונית שמשרתת יותר מ-1,000 עורכי דין וכוללת סוכנים שמדמים את עורך הדין של הצד השני על בסיס תמלילי חקירות קודמים. בעדכון מ-17 בספטמבר סיפרנו על Morgan & Morgan שמתכננת לפתוח את הפלטפורמה שלה למשרדים אחרים. Cooley עושה צעד מבני נוסף, עם ישות נפרדת שנועדה גם לנסות מודלים חדשים של מתן שירות ללקוחות, כלומר משרד שמפריד בין עסק עריכת הדין לבין עסק התוכנה שלו.

לכתבה על Cooley »   |   למינוי ב-Akerman »