השעה שהפסיקה למדוד ערך: מה קורה כשהמדד המרכזי של המקצוע מתנתק מהתוצר

פרסמתי השבוע מאמר על הבעיה שמתחת לכל דיון ההטמעה: השעה הייתה תמיד גם יחידת התמחור וגם המדד לניצולת, למימוש ולרווחיות, וה-AI מנתק בין הזמן שהושקע לבין הערך שנוצר. הניתוח עובר על שלושת המדדים שכל שותף מנהל מכיר, ומראה שהם דווקא משתפרים, אבל מסיבות אחרות לגמרי ממה שנהוג להניח. שיעור הניצולת עולה כי אותו עורך דין מטפל ביותר תיקים בחודש, אפקט שמוכר מפרדוקס ג'בונס, ולא כי הוא עובד יותר שעות.

הדוגמה המספרית במאמר מראה עורך דין שהכנסתו החודשית עולה בכ-10 אחוזים למרות שכל משימה לוקחת לו פחות זמן. שיעור המימוש משתפר כי יש פחות מחיקות בחשבון, וההכנסה לעורך דין עולה כי מספר המשימות גדל. המסקנה המעשית היא שפירמה הממשיכה למדוד את עצמה רק בשעות עלולה לפספס את הערך.

למאמר המלא »

מה באמת מבדיל צוות משפטי שנבנה סביב AI מצוות שרק הוסיף AI

הלן פאן מנסחת הבחנה שהרבה מחלקות משפטיות מפספסות: ההבדל בין צוות שנעזר ב-AI לצוות שנבנה סביבו הוא מבני ולא כמותי. שלושה תנאים מגדירים את השני. הדאטה מטופל כתשתית ומושקע בו לפני ההטמעה ולא אחריה. תהליכי העבודה מתוכננים סביב הפלט של המערכת ולא סביב הקלט שלה. וגבולות שיקול הדעת האנושי מוגדרים במפורש ומשוריינים למשימות שהמערכת אינה אמורה לבצע. המשפט שמסכם את זה: אם מניחים AI מעל תהליך שבור, לא מתקנים את התהליך, מקבלים גרסה מהירה יותר שלו.

הנתון שמצייר את הפער הגיע מאירוע בניו יורק ביולי: מתוך יותר משלושים אנשי ציות בחדר, שלושה בלבד הרימו יד כשנשאלו מי משתמש בסוכן AI ביום יום. שלושת מסלולי היישום שהיא מציעה מעשיים ולא תיאורטיים: קליטה מובנית שמייצרת דאטה נקי ולא רק טופס, מנוע פלייבוק שמקודד עמדות מיקוח בפורמט אחיד וחוזר, ומפגשי עבודה משותפים שבהם הצוות לומד בתוך העבודה עצמה ולא בהדרכה נפרדת.

קראו עוד »

תפסיקו לשרוף טוקנים: המבחן הפשוט שקובע איזה שלב בכלל צריך מודל

מאמר בבלוג Legal Engineering 101 נותן שם לתופעה שכל מי שבנה תהליך אוטומטי בשנה האחרונה מזהה: הרצה של מודל בתשלום לפי טוקן על כל שלב בתהליך, גם על שלבים שאינם דורשים שיקול דעת. הכותב מציע מבחן אחד לפני שכותבים פרומפט: האם השלב הזה זהה בכל פעם, או שהוא תלוי בהקשר. אם אפשר לצייר אותו כתרשים זרימה של אם-אז, מקומו באוטומציה דטרמיניסטית זולה ומהירה. אם הוא דורש הכרעה על עמימות, שם המודל מצדיק את עלותו.

דוגמת המיון של חוזים ממחישה את החלוקה: קליטת הפנייה וניתובה למערכת המשימות היא אוטומציה בעלות אפסית, סקירת החוזה מול הפלייבוק וסימון סעיפים חריגים היא עבודה למודל, והפצת הסיכום וההתראה לגורם העסקי חוזרת לאוטומציה. שלושה סימנים שכדאי לבדוק במשרד: העברת נתונים פשוטה בין מערכות דרך מודל, אכיפת כללי ולידציה בסיסיים באמצעות פרומפט במקום בלוגיקה של טופס, ולוחות מחוונים שמדרגים עובדים לפי צריכת טוקנים.

קראו עוד »

Bird & Bird מגייסת צוות טרנספורמציה שלם מ-EY

המשרד הבינלאומי גייס את שאהין באגהאי יחד עם הצוות שלו, ובכללו ראש פתרונות משפטיים, מנהל בכיר ומנהלת. באגהאי הוביל ב-EY קבוצה גלובלית של יועצים משפטיים שהתמקדה בפתרון בעיות תפעול במחלקות משפטיות. זהו מעבר של יחידת ייעוץ שלמה מחברה מארבע הגדולות אל תוך משרד עורכי דין, ולא גיוס של אדם בודד לתפקיד חדשנות.

הכיוון של התנועה הוא הנקודה. בשנים האחרונות הסיפור היה חברות הייעוץ שנוגסות בשוק המשפטי, וכאן משרד קונה לעצמו את היכולת הזו פנימה. עבור המשרדים הגדולים בישראל זו שאלה מעשית: האם בונים יכולת טרנספורמציה כשירות שנמכר ללקוח, או משאירים אותה כפונקציה פנימית שמשפרת את המשרד עצמו. התשובה משנה את מבנה התקציב ואת סוג האנשים שמגייסים.

קראו עוד »

Anthropic ממנה ראש תחום משפטי, ומיד נפתח הוויכוח אם הוא צריך להיות עורך דין

רוברט מהארי מונה לראש Claude for Legal, כשלושה חודשים אחרי השקת המוצר עם עשרים קונקטורים שמחברים את המודל למערכות הליבה של משרדי עורכי דין. יש לו תואר משולב במשפטים ובדוקטורט מבית הספר למשפטים של הרווארד ומ-MIT Media Lab, והוא שימש סגן מנהל מרכז CodeX של סטנפורד לאינפורמטיקה משפטית. התפקיד מוגדר במפורש כמעבר ממוצר לשוק: לקחת יכולת קיימת ולהפוך אותה לאימוץ במשרדים, במחלקות משפטיות ואצל ספקי ליגל-טק.

הביקורת שנשמעה מיד הייתה שהוא לא עסק בעריכת דין לאורך זמן, והתשובה המעניינת הגיעה מ-Artificial Lawyer: מי שמכיר היטב את המבנה הקיים לרוב מיטיב לייעל אותו, ופחות מיטיב לדמיין אותו אחרת. האנלוגיה שם היא ציידי הלווייתנים, שהבינו את המקצוע שלהם לעומק אך לא ראו את החשמל מגיע. זו שאלה שרלוונטית ישירות למי שבונה עכשיו צוות חדשנות במשרד: האם מחפשים שותף ותיק שיודע איך עובדים היום, או מישהו שאינו נושא את המטען ההיסטורי.

קראו עוד »   לטור של Artificial Lawyer »

גל הסחיטה נגד משרדי הענק: שני שמות חדשים השבוע וכ-50 מיליון דולר כופר מתחילת השנה

קבוצת הסחיטה Luna Moth ממשיכה לתקוף משרדי עורכי דין גדולים באופן שיטתי. השבוע נחשף שגם HSF Kramer וגם Mayer Brown נמצאים ברשימת הקורבנות, ובמקרה של הראשון כללו הנתונים שדלפו מספרי ביטוח לאומי ורשומות רפואיות, לפי דיווחים לרגולטורים במדינות בארצות הברית. סך הכופר ששילמו משרדים גדולים מתחילת השנה מוערך בכ-50 מיליון דולר, ובכלל זה כ-18 מיליון במקרה אחד וכ-10 מיליון באחר. משרד אחד סירב לדרישה של 13 מיליון, והקבצים שלו פורסמו.

שתי נקודות שכדאי לקחת לדיון ההנהלה הקרוב. הראשונה היא שווקטור התקיפה הוא הנדסה חברתית ולא פרצה טכנית, ובמקרה מתועד אחד די היה בעובד יחיד שמסר את פרטי הגישה שלו כדי לפתוח את הדלת, כלומר ההגנה נמצאת בהדרכה ובאימות זהות ולא רק בכלי אבטחה. השנייה היא שהשוק כבר מתמחר את הסיכון: לפחות מבטח אחד הפסיק לקבל לקוחות חדשים מקרב משרדי עורכי דין, ומבקש העלאות של 10 עד 20 אחוזים בחידושים.

קראו עוד »

מעל 50 אביטיפוס בעבודה של יומיים: מה קורה כשאנשי משפט בונים בעצמם

בכנס LegalTechTalk באירופה, שבו השתתפנו הקיץ, נערך לראשונה אירוע בנייה שבו יותר ממאה אנשי משפט הפכו פרומפטים ליותר מחמישים אביטיפוס עובדים. הפרויקטים הזוכים מספרים מה מטריד את המקצוע בפועל: פלטפורמת הכשרה אינטראקטיבית שנועדה להפוך מתמחים ועורכי דין צעירים לאסטרטגים עצמאיים, פלטפורמת בדיקת נאותות לרוכשי דירות בהודו, וכלי שמסדר תיקי רישום פטנטים מפוצלים לכדי סיפור אחד. שני זוכי בחירת הקהל היו כלי להשוואת הצעות מחיר של משרדים וכלי שבודק הסכמי עיבוד נתונים של ספקי טכנולוגיה.

מה שמעניין כאן אינו האיכות אלא מי בנה אותם. עורכי דין שמעולם לא כתבו קוד ייצרו בתוך יומיים כלי עובד לבעיה שהם מכירים טוב יותר מכל מפתח. עבור מנהל טכנולוגיה במשרד זו לא סיבה לוותר על פיתוח מסודר, אלא סיבה לפתוח מסלול קצר שבו רעיון של עורך דין הופך לאבטיפוס לפני שהוא נכנס לתור הפיתוח הרשמי.

לפרויקטים »

 קרב המהנדסים: יועצי הליגל-טק מול זרועות הייעוץ של יצרניות המודלים

חברת הייעוץ Harbor השיקה שירות בשם Deploy, שבמסגרתו היא משתילה צוותים ייעודיים בתוך הארגון של הלקוח, ובהם מהנדסים מושתלים מסוג forward deployed engineer, כדי להוביל הטמעה של AI מקצה לקצה. ההשקה מוצגת במפורש כמענה תחרותי לזרועות הייעוץ שהקימו לאחרונה יצרניות המודלים הגדולות. Harbor מעסיקה יותר מ-900 אנשי מקצוע ומשרתת מעל 80 אחוזים ממאתיים המשרדים הגדולים בעולם וכ-600 מחלקות משפטיות.

הטענה של החברה היא שהמשפט אינו מתנהג כמו שאר המשק, ושזרוע הטמעה כללית אינה מצליחה להיכנס לתוך תהליכי העבודה כפי שצוות עם רקע משפטי מצליח. אבל העובדה שהמסר הזה נדרש בכלל מספרת את הסיפור האמיתי: יצרניות המודלים כבר יושבות מול אותם לקוחות ומוכרות את אותה שיחה.

קראו עוד »

בקצרה מחזית הרגולציה: אירלנד, קליפורניה ופסיקה ראשונה על סוכנים

שלושה מהלכים שקרו באותו שבוע ושווה להכיר בשורה אחת כל אחד. בית המשפט העליון באירלנד פרסם הנחיה מחייבת מ-1 בספטמבר, ובה נקבע במפורש שבדיקת פלט של AI בכלי AI נוסף אינה עומדת בדרישת האימות, לצד חובת הצהרה בתצהירים ואיסור הזנה של מידע חסוי. בקליפורניה מגיעה היום הצעת חוק לוועדת ההקצבות, ולפיה אסור לעורך דין להאציל למערכת AI את עיסוקו בעריכת דין, ובקהילה המקצועית נדרשו ימי דיון בלי להגיע להסכמה מה ההגדרה הזו בכלל אוסרת.

ובארצות הברית ניתנה ב-4 באוגוסט הכרעת הערעור הראשונה שנוגעת ישירות לסוכנים: בית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז התשיעי קבע שסוכן שמנווט באתר עבור המשתמש אינו הגורם שניגש למחשב לצורך חוק ההונאה והשימוש לרעה במחשבים, כי המכשיר של המשתמש הוא שפנה לשרת. ההכרעה צרה במכוון, והלקח המעשי ללקוחות הוא כפול: ארכיטקטורה קובעת חשיפה, ומי שרוצה להגן על המערכות שלו מפני סוכנים יסתמך על תנאי שימוש ואמצעים טכניים ולא על החוק הפלילי.

ההנחיה האירית »   הצד השני בקליפורניה »   הפסיקה »