October 2 - 2026
Weekly Digest
Embedded Files
היי,
עידן סיון מ-TTL כאן.
פי 14 בחצי שנה. בקצב הזה גדלה צריכת הטוקנים של Harvey, בזמן שרוב המשרדים עדיין משלמים לפלטפורמות כאלה לפי מספר המשתמשים ולא לפי מה שנצרך בפועל. רישיון למשתמש הוא יחידה שעומדת להיעלם, וכשהיא תיעלם, חשבון ה-AI יפסיק להיות שורה קבועה בתקציב ויתחיל לגדול יחד עם השימוש. מי שיעבור את המעבר הזה בשלום הוא מי שכבר יודע אילו שלבים בתהליך באמת זקוקים למודל, ואילו הם צנרת שעולה פרוטות.
השבוע נפתחה להוצאה ערוץ חדש, OpenAI השיקה חנות שבה ארגון יכול לממן תוכנה של מוצר, Harvey ו-Legora ביניהן, מתוך ההתחייבות התקציבית שכבר נתן לה, ואצלנו בישראל LawMate חיברה את מאגר הפסיקה והחקיקה שלה ישירות ל-Gemini הארגוני, כך שהמחקר יכול לקרות בלי לפתוח את המערכת שלה בכלל.
ולפני שמתחילים, נחשף השבוע המסלול השני בכנס L.A.I.S 2026, והוא בסעיף הראשון.
כנס L.A.I.S 2026: מסלול ב' נחשף, בניית תהליכים, ניהול תיקים ומחקר פורנזי
כזכור כנס L.A.I.S 2026 מתקיים ב-13 באוקטובר 2026 בתל אביב, והשבוע נחשף מסלול הסדנאות השני מתוך שלושה:
Legora, אחת הפלטפורמות המובילות בעולם, תעביר הדגמה מעשית לראשונה בישראל. Legalmate תציג מה קורה כשכל הידע המשרדי זמין בשאלה אחת. ו-PwC Israel תציג את מהפכת ה-AI בגילוי מסמכים ובחקירות.
שלוש סדנאות ברצף, באותו חדר, כל סדנה היא הדגמה חיה של כ-30 דקות מהמומחים עצמם, בעברית ובאנגלית, בלי צורך בהכנה מוקדמת.
המסלול השני בנוי כשרשרת אחת: מהפלטפורמה והסוכנים, דרך הפיכת הידע והתיקים של המשרד למוח בינה מלאכותית, ועד איתור ידע בתוך מסמכים בהליכים משפטיים. זה בדיוק הרצף שעליו אנחנו כותבים כאן בשבועות האחרונים, מהשכבה שבה עורך הדין עובד ועד הדאטה שמתחתיה.
מבחן החייט ופס הייצור: אילו שלבים בתהליך באמת צריכים מודל
החלק החמישי בסדרת Legal Engineering 101 עובר מתיאוריה לבנייה, ומלווה מחלקה משפטית בדויה של חברת SaaS מבקשת חוזה בערוץ Slack ועד חתימה ותיוק. לפני שהיא בונה, הכותבת מציבה מבחן אחד לכל שלב: אם אותו קלט ירוץ עשר פעמים, האם התוצאה הנכונה יכולה להשתנות? אם לא, זה פס ייצור, אותו טריגר ואותם צעדים, ומקומו בכלי אוטומציה רגיל כמו Zapier או n8n. אם כן, זו עבודה של חייט: חילוץ הצד שכנגד, השווי וסוג החוזה, בחינה מול ה-Playbook וניסוח ה-Redline. בתהליך שלה רק שלושה שלבים נופלים בצד של המודל, ההחלטה נשארת אצל עורך הדין שמאשר, עורך או דוחה, וכל השאר הוא צנרת.
את ה-Playbook היא בונה סעיף אחר סעיף, עם עמדה מועדפת, עמדת נסיגה, תנאי הסלמה ורמת חומרה. בהגבלת אחריות, למשל, העמדה היא תקרה של 12 חודשי דמי שימוש, הנסיגה עד 24 חודשים, וכל דבר מעבר לזה, או אחריות בלתי מוגבלת, עולה לבדיקה. הנימוק שלה לחיסכון אינו אסתטי: כל הודעת סטטוס, פתיחת כרטיס או העברת קובץ שעוברות דרך המודל צורכות טוקנים על עבודה שאוטומציה רגילה עושה בפרוטות, ומוסיפות סיכון לטעות, כי שום מודל אינו דטרמיניסטי לחלוטין. בפלטפורמה שמתמחרת לפי משתמש זו אינה שאלה כספית, ובפלטפורמה שמתמחרת לפי צריכה זו השאלה המרכזית, וזה בדיוק המעבר שבסעיף הבא. הדוגמאות בסדרה נשענות על Claude ועל Wordsmith, כך שהזווית היא של מי שבונה עם כלים מסוימים.
צריכת הטוקנים של Harvey גדלה פי 14 בחצי שנה, ומי שמשלם לפי משתמש עוד לא ראה את החשבון
מאמר אורח ב-Legal IT Insider טוען שרוב המשרדים קונים היום AI משפטי ברישיון למשתמש, ושהיחידה הזאת בדרך החוצה. הנתונים שהוא מביא: צריכת הטוקנים של Harvey גדלה פי 14 בתוך שישה חודשים, שאילתת ניסוח אחת עולה כ-15 ליש"ט בטוקנים, וסקירה של 100 אלף מסמכים מגיעה לכ-15 אלף ליש"ט. אחד ממייסדי Harvey כבר הזהיר שלקוחות יתחילו לקבל חשבונות צריכה של 10 מיליון דולר. לפי המאמר, המחירים הנוכחיים משקפים מאבק על נתח שוק, ולא את עלות הייצור האמיתית.
הטיעון המרכזי הוא: משרד שמחיר הטוקן שלו ירד בחצי והצריכה שלו עלתה פי 14 מחזיק חשבון גדול יותר ושיחה קשה יותר מול ההנהלה. זו הנקודה שאני חוזר אליה מאז המאמר על השעה כמדד: ה-AI מנתק בין הזמן שהושקע לערך שנוצר, ותמחור לפי צריכה מוסיף לזה צד שלישי, כי מעכשיו גם העלות של המשרד משתנה עם כל משימה. בעדכון מ-10 בספטמבר הצגנו את העלות לתוצאה מהימנה כמדד שמחליף את מחיר הטוקן, והמאמר הזה מסביר למה המדד הזה עומד להפוך לשורה בתקציב. ראוי לציין שהכותב, שותף לשעבר ב-Leigh Day, מחפש כיום תפקיד טכנולוגי בכיר במגזר המשפטי.
LawMate מחברת את Gemini הארגוני למאגר המשפטי שלה דרך MCP
LawMate הודיעה השבוע שהיא הפלטפורמה המשפטית הראשונה בישראל שמחברת את Gemini של גוגל ישירות למאגר הידע שלה באמצעות תקן MCP. ארגון שכבר עובד עם Gemini Enterprise יכול להגדיר בתוכו סוכן מחקר משפטי ייעודי, שאינו נשען על מידע כללי מהרשת אלא מתחבר למאגר הפסיקה, החקיקה והספרות המאומת של LawMate, וכל תשובה מגיעה עם מראי מקום שאפשר לאמת בלחיצה. החברה מדגישה שהפלטפורמה שלה נשארת סביבת העבודה המרכזית של הלקוחות, ושהחיבור נועד לתת חופש בחירה היכן לנהל את המחקר. חיבורים דומים ל-Claude ול-ChatGPT הוכרזו כבאים בקרוב.
OpenAI DevDay: ההתחייבות התקציבית לחברת המודלים יכולה לממן עכשיו את Harvey ו-Legora
בכנס המפתחים שלה ב-29 בספטמבר השיקה OpenAI חנות ארגונית, שבה לקוחות Enterprise יכולים לקזז מההתחייבות התקציבית שלהם מול OpenAI רכישה של תוכנות שותפים, ו-Harvey ו-Legora מופיעות בה כשותפות המשפטיות. לצד החנות הוכרזו Dots, סוכנים שרצים כל הזמן ברקע, ממשק API לסוכנים עם שליטה במחשב, Pages לעבודה משותפת של אנשים וסוכנים על מסמכים, תמיכה באירועי MCP כטריגרים לאוטומציה, ואפשרות לאפס שמירת נתונים. ברמת המודלים הושק GPT-6.1 Sol, שלפי החברה עולה חמישית מהעלות הרגילה לטוקן.
באותו שבוע נחשפו פרטים על שני משרדים שבנו כלים יחד עם המהנדסים של OpenAI. ב-Sullivan & Cromwell שותף בנה אב-טיפוס של מנתח הסכמים, אנשי ה-IT הפכו אותו לכלי עובד בתוך כשבוע, ו-OpenAI עזרה להאיץ אותו עד לשימוש רחב. הכלי מפיק מזכר שמפרט את הבעיות בהסכם, את הנימוק ואת הטיפול המוצע, לצד קובץ Word עם שינויים מסומנים. במשרד נוסף נבנה כך כלי לבדיקת נאותות, מתוך חיפוש אחר יתרון שמתחרים לא יוכלו לשכפל כשכולם עובדים עם אותן תוכנות.
לסיכום הכנס » | למקרה של Sullivan & Cromwell »
פרסי FT Innovative Lawyers: Freshfields בראש, ו-19 אלף שעות שעדיין לא יודעים איך לתמחר
בטקס שנערך השבוע בלונדון, במוזיאון להיסטוריה של הטבע, חולקו פרסי FT Innovative Lawyers Europe לשנת 2026, מתוך יותר מ-650 הגשות שצוות RSGI בחן בראיונות. Freshfields זכה בתואר המשרד החדשני ביותר באירופה, ועומד גם בראש מדד המשרדים של ה-FT. בתואר המשרד החדשני ביותר מחוץ לבריטניה זכה KPMG Abogados הספרדי. בקטגוריות הטכנולוגיה זכו Addleshaw Goddard בתחום ה-AI והרגולציה הדיגיטלית, Ashurst Perkins Coie בכלים דיגיטליים לעבודה המשפטית ו-Three Crowns בכלים לתפעול המשרד, ובצד הפנים-ארגוני נבחרה המחלקה המשפטית של Repsol לחדשנית ביותר. הדוח שמלווה את הפרסים מראה עד כמה המדידה התקדמה: PwC Tax & Legal בספרד מדווחת על יותר מ-19 אלף שעות שנחסכו בחצי שנה אצל כמעט 900 אנשי מקצוע, ו-Dechert מדווחת שהשימוש ב-AI ב-2026 כפול מזה של 2025.
מה שנשאר פתוח הוא המודל העסקי. מנהל השותפים של משרד ספרדי מוביל אמר שהמשרד אינו מפעל שמייצר שעות ומצמיד להן מחיר, אבל המשרדים מודים שקשה להציע תמחור חלופי כשהעלויות שלהם עצמם עוד לא השתנו מספיק. ב-Freshfields מעריכים שההבחנה בין משרד כזה למשרד ותיק תאבד משמעות, כי כל משרד יהיה מבוסס AI. הכתבה נכתבה על ידי המנהלת של RSGI, שותפת המחקר של ה-FT בדוח ובפרסים, כך שהיא מציגה גם את ממצאי המתודולוגיה שלה עצמה.
לכתבה ב-FT » | לרשימת הזוכים »
שיקול הדעת: Harvey רואה בו את הנכס, סאסקינד טוען שהוא לא יציל איש
Harvey פרסמה סיכום של דיון על הכשרת עורכי דין, שבו הטענה המרכזית היא שכאשר ה-AI מייצר חומר גלם בקלות, הערך עובר לשלב שאחריו: להבחין במה שחשוב, לבחור, לחדד ולהגן על עמדה. אחד המשתתפים סיפר על לקוח מעולם הקרנות השקעות שהודיע למשרד שלא ישלם עוד על עבודת עורכי דין זוטרים בבדיקת נאותות. המסקנה שלהם היא שמסלול ההתמחות המסורתי מצטמצם, ולכן הפקולטות צריכות ללמד שיקול דעת באופן מכוון, כהרגל מחשבה שישרוד את המוצר הבא. ראוי לזכור שזה בלוג של ספק, שיש לו עניין ברור בכך שעורכי הדין יראו בכלי את חומר הגלם ובעצמם את מי שעומד מעליו.
באותו שבוע, במהדורת ה-30 של ספרו The Future of Law, טען ריצ'רד סאסקינד את ההפך. לדבריו מה שקובע הוא האם מכונה מסוגלת להתמודד עם אי-ודאות, והתשובה חיובית, כי היא נשענת על נפח נתונים שאף עורך דין לא צבר בניסיונו האישי. הוא צופה שכבר בתחילת שנות ה-30 ה-AI יהיה אמין לרוב המשימות המשפטיות גם בלי פיקוח אנושי, ושהמשרדים שישגשגו יהיו אלה שיבנו מערכות וירשו אותן ללקוחות, במקום למכור ייעוץ לפי שעה.
לבלוג של Harvey » | לטיעון של סאסקינד »
Thomson Reuters ניצחה את ROSS גם בערעור: אימון על תקצירי Westlaw אינו שימוש הוגן
בית המשפט הפדרלי לערעורים של המחוז השלישי אישר ב-30 בספטמבר את פסק הדין מפברואר 2025, שקבע שהתקצירים של Westlaw, אותם Headnotes שעורכי Thomson Reuters כותבים לפסקי הדין, מוגנים בזכויות יוצרים, ושהשימוש של ROSS Intelligence בהם כחומר אימון אינו שימוש הוגן. זו ההכרעה הראשונה של ערכאת ערעור פדרלית בשאלת שימוש הוגן באימון AI. נוסח פסק הדין עצמו עדיין חסוי עד שהצדדים יגישו בקשות להשחרה, כך שהנימוקים המלאים עוד אינם ידועים.
המסר לשוק המחקר המשפטי ברור: העבודה העריכתית שמעל פסק הדין, התקציר, הסיווג והקישור בין מקורות, היא נכס שאפשר להגן עליו.
Mitratech קנתה את BotDojo, כי סוכן שווה רק כמו הדאטה שהוא מגיע אליו
Mitratech, מהספקיות הגדולות של תוכנה למחלקות משפטיות, רכשה את BotDojo, חברה של כעשרה עובדים שהושקה רשמית ב-2024 ומתמחה בתזמור סוכנים. הנכס המרכזי הוא חיבורי MCP דו-כיווניים, שמאפשרים לסוכנים בפלטפורמות AI אחרות לקרוא את הדאטה של Mitratech ולכתוב אליה. החברה תשולב ב-ARIES, שכבת ה-AI של Mitratech, שתכלול סוכנים לפי תפקיד לקליטת פניות, לבדיקת חשבוניות ולעבודה על חוזים, ויותר מ-50 מחברים מוכנים עם הרשאות מבוקרות.
מנכ"ל Mitratech ניסח את ההיגיון במשפט אחד: סוכן אוטונומי יעיל רק כמו הדאטה הקניינית והיסטוריית התהליכים שהוא יכול לגשת אליהם. זו התזה שהבאנו בשבוע שעבר מראש ה-Legal Ops של Canva, שלפיה ספק שורד כשהוא מוותר על הבעלות על הממשק כדי להפוך לבלתי ניתן להחלפה מתחתיו, והשבוע היא קיבלה תג מחיר. מבחינתי זו גם שאלת האורקסטרציה שאני חוזר אליה: תיק אחד נוגע בקליטה, בחוזים ובחיוב, וספק שקונה יכולת תזמור מודה בכך שהעבודה לא תישאר בתוך מערכת אחת.
August for Agents: הסוכן העסקי נתקע בשאלה משפטית ופונה בעצמו לעורך הדין
פלטפורמת August השיקה פיצ'ר שמאפשר לסוכני AI שעובדים בתוך חברה לפנות לעורכי דין באמצע תהליך העבודה. סוכן רכש שנתקל בסעיף חריג בהסכם ספק, למשל, מעביר את השאלה למשרד שמייצג את החברה. אם המשרד אישר מראש מענה לסוג כזה של שאלות, התשובה חוזרת מיד, ואם לא, עורך דין בודק ומאשר לפני שהיא נמסרת. השירות נארז כחבילות עבודה משפטית חוזרות עם היקף מוגדר ומחיר קבוע, עם בקרות גישה ותיעוד של המקורות, והמשרד נשאר אחראי מלא לייעוץ.
לפי אחד המייסדים, חברות מעבירות עבודה אמיתית לסוכנים, והסוכנים ממשיכים להיתקל בשאלות שרק עורך דין צריך לענות עליהן. בעדכון מ-24 בספטמבר הצגנו את גילוי הדעת המעודכן של לשכת עורכי הדין, שקובע שסוכן אינו רשאי לקדם מהלך משפטי בלי פיקוח ואישור אנושיים. August בונה מודל עסקי בדיוק על נקודת הבקרה הזאת, והופכת אותה ממגבלה למוצר: בכל פעם שסוכן עוצר ושואל, נוצרת יחידת עבודה במחיר קבוע עבור המשרד. זו גם תשובה אפשרית לשאלה מאיפה תגיע עבודה חדשה למשרדים, בעולם שבו חלק מהפונים כבר אינם בני אדם.
Clio קנתה את Learned Hand: כשעורכי הדין מהירים יותר, צוואר הבקבוק עובר לשופט
Clio רכשה את Learned Hand, פלטפורמת AI לשופטים ולעוזריהם, שמסייעת להבין תיק, לסקור כתבי טענות, לבצע מחקר משפטי, להכין תזכירים ולנסח החלטות בהתאם לדרישות הפרוצדורליות, ומתחברת למערכות ניהול התיקים של בתי המשפט. המערכת כבר פועלת בבתי משפט בארצות הברית, ובהם הערכאה הדיונית של מחוז לוס אנג'לס, הגדולה במדינה לפי היקף תיקים. הרכישה נותנת מוצר קיים לחטיבת מערכת המשפט החדשה של Clio, שלהובלתה גויסו לאחרונה אחד ממייסדי Casetext ונשיאת בית המשפט העליון של מישיגן לשעבר.
מנכ"ל Clio הסביר את ההיגיון: אם עורכי הדין והמתדיינים זזים מהר יותר והשופטים נשארים מוגבלים, צוואר הבקבוק פשוט עובר לבתי המשפט. זו הפעם הראשונה שספק תוכנה גדול למשרדים בונה במכוון גם את הצד השני של האולם, והיא מעלה שאלה שעוד לא נדונה ברצינות: מה קורה כשאותה חברה מחזיקה את הכלים של מי שמגיש ושל מי שמכריע. בעדכון מ-3 בספטמבר כתבנו על AI שקורא את התיק ישירות מנט המשפט, כלומר בצד של המשרד, והמהלך של Clio מראה שהגל הבא מגיע לצד השני של אותו ממשק.
300 שותפים ואפס זוטרים: Pierson Ferdinand, ומשרד חדש של יוצאי Freshfields
Pierson Ferdinand, שהושק בינואר 2024, הגיע ל-300 שותפים ברחבי העולם בפחות משלוש שנים, בלי אף עורך דין זוטר ובלי מסלול התמחות. העבודה שבמשרד מסורתי עוברת לזוטרים מבוצעת אצלו על ידי פלטפורמות AI, ובראשן Harvey, והיו"ר המשותף מייחס לטכנולוגיה את קצב הצמיחה. Artificial Lawyer מבחין בינו לבין רשתות של עורכי דין בכירים עצמאיים: כאן המבנה תוכנן מראש סביב ההנחה שה-AI מחליף את עבודת הזוטרים.
באותו שבוע הקימו שני שותפים לשעבר משני משרדים הולנדיים, אחד מהם Freshfields, משרד חדש באמסטרדם בשם Driven Lawyers, שעובד במחיר קבוע ובנה כלי ניסוח משלו שמעגן כל קביעה במקור שניתן לאמת. לטענתם המחיר הקבוע משקף יעילות אמיתית ולא הנחה, כי לכל תיק יש דפוסים מוכרים והתהליכים האוטומטיים מחדדים את הערכת הזמן. בעדכון מ-17 בספטמבר כתבנו על המשרד שהקימו נאמן וקינן בתל אביב, שבו כ-80 אחוזים הם שותפים ובכירים. שלושת המקרים מצביעים על מודל שמתחיל להתגבש, משרד בלי בסיס רחב של זוטרים, ומשאירים פתוחה את השאלה שעלתה בבלוג של Harvey: איפה עורכי הדין של העשור הבא יצברו את הניסיון שהופך אותם לשותפים.
ל-Pierson Ferdinand » | ל-Driven Lawyers »
91 אחוזים חושבים שהמשרד מפספס, ורק 18 אחוזים מודדים
מנכ"ל AI Futures Forum ריכז ב-Artificial Lawyer נתונים מסקרי Thomson Reuters לשנת 2026. לפיהם 91 אחוזים מעורכי הדין מאמינים שהארגון שלהם מפיק מה-AI פחות ממה שהוא יכול לספק באופן מציאותי, ורק 18 אחוזים מהמשרדים אוספים באופן שיטתי מדדי החזר על ההשקעה. בקרב שותפים שמשתמשים ב-AI באופן אינטנסיבי, רק כשליש דיברו עם לקוחות על ההשפעה שלו על העבודה.
לטענתו הפער נובע מהנהגה ולא מבשלות הטכנולוגיה: המשרדים שסוגרים אותו מהר יותר מגדירים בעלות ברורה ויעדים מדידים, ומטפלים מראש בחשש של שותפים לגבי הבעלות על הנכסים שנבנים. בעדכון מ-17 בספטמבר הבאנו את סקר BigHand, שבו 35 אחוזים מהשותפים לא הרגישו בנוח לדבר עם לקוחות על AI, והנתון של השליש כאן מאשר את אותה שתיקה ממקור אחר. ה-18 אחוזים מטרידים יותר, בשבוע שבו המעבר לתמחור לפי צריכה הופך את המדידה מהמלצה לתנאי לשליטה בתקציב. המאמר מקדם דוח של הגוף ואת כנסי Legal Innovators, כך שלכותב יש עניין בכך שהפער ייראה גדול.
557 בוררים נסקרו: AI למיון מסמכים כן, לניסוח פסק הבוררות לא
סקר בקרב 557 אנשי מקצוע בתחום הבוררות בארצות הברית מצא תמונה מפוצלת. השימושים המקובלים הם בשלבים המוקדמים, סקירה וארגון של מסמכים, מחקר משפטי וניהול לוחות זמנים, ואף אחד מהם לא עבר 51 אחוזים של שימוש בפועל או כוונה להשתמש. בצד השני, 58 אחוזים דוחים במפורש שימוש ב-AI לניסוח פסק הבוררות, ו-49 אחוזים לא ישתמשו בו ככלי מרכזי בדיוני ההוכחות.
גם בשאלת התועלת התמונה חצויה: 43 אחוזים דיווחו על חיסכון משמעותי בזמן, ו-37 אחוזים לא ראו תועלת ממשית. ההסבר שעולה מהסקר הוא שפסק הבוררות אמור לשקף את ההנמקה של הבורר עצמו ולא ניסוח מחדש של מכונה, כך שהקו נמתח בדיוק במקום שבו נקבעת האחריות האישית. זה אותו קו שהלשכה בישראל שרטטה לעורכי הדין בשבוע שעבר, והפעם הוא מגיע ממי שמכריע בסכסוך, באותו שבוע שבו Clio קונה כלי שמנסח החלטות לשופטים.
Akerman הפכה את מחלקת ה-eDiscovery לעסק דאטה
Akerman, מבין 100 המשרדים הגדולים בארצות הברית, השיקה את PineWest Data Intelligence, חטיבת שירותי דאטה שצמחה מתוך יכולת ה-eDiscovery הוותיקה של המשרד. החטיבה מחברת אנשי משפט, טכנולוגיה וניהול פרויקטים, ומטפלת בדאטה לאורך כל מחזור החיים שלו: ניקוי דאטה ישן, בקשות פרטיות, ממשל מידע, eDiscovery ובדיקות נאותות בעסקאות. לפי המשרד, הבידול הוא המעבר מטיפול בדאטה בזמן הליך לטיפול בו לפניו, במהלכו ואחריו.
בעדכון מ-24 בספטמבר דיווחנו על Akerman כשמינתה מנהל פיתוח AI ראשון, במשרד שכבר מפעיל חמש פלטפורמות שונות. השבוע היא מוסיפה צעד מבני, ומצטרפת ל-Cooley ול-Morgan & Morgan ברשימה הולכת וגדלה של משרדים שהופכים יכולת טכנולוגית לעסק בפני עצמו. ההבדל הוא שכאן המוצר אינו תוכנה אלא שירות, ומה שנמכר הוא הסדר שקודם לכל כלי AI: דאטה נקי, מסווג ומוכן, שבלעדיו גם הסוכן הטוב ביותר עובד על חומר גרוע.
בקצרה מחזית הרגולציה
באבו דאבי הושק השלב הראשון של פלטפורמת AI שיפוטית, עם עוזרים לפרקליטות ולבתי המשפט הפליליים שמנתחים תיקים, מגישים המלצות ומכינים טיוטות פסקי דין עם הפניות לחקיקה ולתקדימים. ההחלטה הסופית נשארת בידי השופט, והמהלך הוא חלק מתוכנית של 18 חודשים בתוך אסטרטגיה דיגיטלית של 3.54 מיליארד דולר.
בקליפורניה מינה המושל מומחי בטיחות AI ליישום צו ביצוע שמקדם פיקוח עצמאי על מעבדות מודלי החזית ויצירה של מנגנון כיבוי חירום. בין ההצעות שנבחנות: הצבת מאמתים עצמאיים בתוך המעבדות, והרחבת ההגדרה של אירוע בטיחות כך שתכלול גם אובדן שליטה במודל.
זהו להפעם
נתראה שבוע הבא, תמשיכו לעקוב ..
מזכירים לכם שניתן לקבל את העדכון השבועי הזה ישירות למייל, הירשמו כאן
ואם יש לכם משהו מעניין לשתף, נשמח לשמוע!
Idan.sivan@techtolegal.com
Page updated
Report abuse