September 18 - 2026
Weekly Digest
Embedded Files
היי,
עידן סיון מ-TTL כאן.
94 אחוזים מהמשרדים כבר מריצים או בוחנים AI גנרטיבי, אבל הכלי שמופיע אצל הכי הרבה מהם אינו אף אחד מהשמות שהשוק מדבר עליהם, זה Copilot של מיקרוסופט - עם 76 אחוזים, יותר מכל פלטפורמה משפטית ייעודית. מאחורי המספר הזה מסתתרת נקודה שחוזרת השבוע מכמה כיוונים בבת אחת: היתרון כבר אינו בכלי שבוחרים, אלא במבנה הבעלות והחיוב שמחזיק אותו, כי המבנה הוא שקובע מי בכלל יכול להרוויח מהייעול.
והשבוע שני הצדדים של אותו מטבע נחתו יחד. חברת תוכנה בלונדון ניסתה במשך שנים למכור אוטומציה למשרדים קטנים, גילתה שהם לא קונים כי קיצור התיק מקשה עליהם להצדיק את שכר הטרחה, ולכן הפכה בעצמה למשרד עורכי דין מפוקח. ואצלנו בתל אביב, שישה שותפים עזבו את הרצוג והקימו משרד שבו כ-80 אחוזים מהאנשים הם שותפים ובכירים.
בנוסף, אנו מתרגשים לחשוף שנוספו השבוע שותפים חדשים לכנס L.A.I.S 2026.
מתחילים!
כנס L.A.I.S 2026: שלושה שותפים חדשים נחשפים השבוע
תזכורת קצרה. כנס L.A.I.S 2026 מתקיים ב-13 באוקטובר 2026 בתל אביב, ביום מרוכז אחד שמפגיש את המשרדים המובילים, המחלקות המשפטיות הפנים-ארגוניות והחברות שבונות את הליגל-טק בארץ ובעולם.
מה שהתחדש השבוע הוא שלושה שותפים חדשים:
LEGORA- ענקית הליגל-טק, מגיעה לראשונה לישראל וישירות לכנס שלנו.
Thomson Reuters- הוותיקה בתחום, מגיעה גם היא לראשונה ותציג את המודל החדש שפיתחה, זה שדיווחנו עליו בחודש שעבר.
Techdin- המוצר הישראלי למחקר משפטי יציג את החידושים בתחום.
תמהיל השותפים נבנה כתמונת מצב של התחום בעולם: ספק מודל גלובלי חדש (Thomson Reuters), ענקית הטכנולוגיה המשפטית (LEGORA), ולצדם שכבה שלמה של סטארטאפים ישראליים. אין עוד קטגוריה אחת שנקראת ליגל-טק, יש שכבות, ואת כל אחת מהן אתם הולכים לפגוש בכנס.
ILTA 2026: מאות משרדים, 139 אלף עורכי דין, והמוצר המוביל אינו משפטי
סקר הטכנולוגיה השנתי של ILTA פורסם ב-14 בספטמבר, והוא הבסיס הרחב ביותר שיש לשוק: 508 משרדים, 139,661 עורכי דין וכ-275 אלף משתמשים ב-12 מדינות, בדוח שמשתרע על 489 עמודים. 94 אחוזים מהמשרדים מריצים או בוחנים AI גנרטיבי, לעומת 80 אחוזים בסקר הקודם. הפריסה נעה מ-85 אחוזים במשרדים של פחות מ-50 עורכי דין ועד 100 אחוזים במשרדים של 700 ומעלה. בראש טבלת השימוש נמצא Microsoft 365 Copilot עם 76 אחוזים, אחריו Claude ו-CoCounsel עם 44 אחוזים ו-Harvey עם 43 אחוזים, ואחריהם Lexis+AI עם 26 אחוזים ו-Legora עם 16 אחוזים.
הפילוח לפי גודל הוא הממצא האמיתי. במשרדים של 700 עורכי דין ומעלה, Harvey מגיע ל-84 אחוזים ו-Legora ל-47 אחוזים. במשרדים של פחות מ-50, אותם מוצרים יורדים ל-22 ול-6 אחוזים, בעוד Claude עומד שם על 42 אחוזים. במקביל, החשש מדיוק ירד מ-82 ל-63 אחוזים, 78 אחוזים מדווחים על מדיניות פורמלית לשימוש, ו-13 אחוזים כבר מפעילים סוכנים בצד העסקי או בעבודה המשפטית. בעדכון מ-10 בספטמבר עסקנו בסוכנים שרצים ברקע במחלקה המשפטית בלי שמישהו יזם משימה, וזה המספר שמתלווה לתופעה. נתון אחרון שראוי לציון: AI גנרטיבי נכנס השנה לראשונה לרשימת אתגרי האבטחה של הסקר, וקפץ ישר למקום השני אחרי התנהגות משתמשים.
חברת התוכנה שוויתרה על למכור למשרדים, והפכה בעצמה למשרד
Lawhive הוקמה בלונדון ב-2020 ומכרה בתחילה תוכנת אוטומציה למשרדים קטנים. המשרדים לא קנו, והנימוק שחזר היה שקיצור הזמן על תיק מקשה על הצדקת שכר הטרחה מול הלקוח, גם אצל משרדים שכבר עובדים במחיר קבוע ולא לפי שעה. במקום להמשיך למכור, החברה קיבלה רישוי והפכה בעצמה למשרד עורכי דין מפוקח, שבו מנוע ה-AI שלה מבצע את הניסוח, המחקר, ניהול התיק וקליטת הלקוח, ועורכי דין אנושיים מפקחים. לפי המייסד, משימות ה-Back Office כמו חיוב וקליטה בולעות עד 70 אחוזים מעלויותיו של משרד קטן, כך שאוטומציה שלהן מייצרת משרד שזול מבנית מכל מתחרה.
היום החברה כבר לא מוכרת למשרדים אלא קונה אותם. היא רכשה בשנה שעברה את Woodstock Legal Services, מפעילה שלושה משרדים מפוקחים בבריטניה ובארצות הברית, ופתחה מטה בניו יורק כדי לאחד משרדי צרכנות אמריקאיים בשוק שמוערך ב-200 מיליארד דולר. כ-500 עורכי דין עובדים דרך הפלטפורמה ב-35 מדינות בארצות הברית ובבריטניה, וההכנסות עברו 35 מיליון דולר אחרי צמיחה פי שבעה בשנה. ההתנגדות שהרגה את המכירה, כלומר שהייעול מקצץ את החשבונית, נעלמת ברגע שמי שמייעל הוא גם מי שגובה. הנתונים כאן מגיעים מניתוח שפורסם ברשת ומצטט את המייסד, ולא מדוח מבוקר.
שישה שותפים עזבו את הרצוג והקימו משרד שבו כ-80 אחוזים בכירים
עורכי הדין גיא נאמן, שעמד בראש מחלקת צווארון לבן ופתרונות מיוחדים, ולילך קינן, עזבו את הרצוג, פוקס, נאמן יחד עם שותפים נוספים, והקימו משרד חדש בשדרות ההשכלה בתל אביב. המשרד עוסק בליטיגציה תאגידית, דין מסחרי, ממשל תאגידי, ניירות ערך וצווארון לבן, ומוגדר AI-Native. המבנה הוא הסיפור: כ-80 אחוזים מהמשרד הם שותפים ועורכי דין בכירים, במקום הפירמידה המסורתית של מעט שותפים ושכבה רחבה של זוטרים. הטכנולוגיה מגיעה משיתוף פעולה עם CIDAH, חברה שמספקת מערכות למגזר התאגידי, המשפטי והפיננסי, ופרופ' ברק אורבך מצטרף כיועץ בכיר.
נאמן וקינן הקימו משרד משלהם ב-2011, התמזגו עם שרקון בן עמי ב-2017, ונכנסו להרצוג במאי 2023. שלוש שנים וארבעה חודשים אחר כך הם יוצאים שוב, והפעם עם מודל תפעולי אחר. הכלכלה של הפירמידה מניחה שהמנוף מגיע מזוטרים שמחייבים שעות תחת שותף; משרד שמורכב ב-80 אחוזים מבכירים מהמר על כך שהמנוף מגיע מתוכנה. בעדכון מ-10 בספטמבר הצגנו את ההבחנה בין NewMod ל-AI-First, שלפיה ההבדל האמיתי בין משרד חדש לוותיק אינו הטכנולוגיה אלא מבנה החיוב, וזו הגרסה הישראלית הראשונה של אותה טענה.
Morgan & Morgan: מיליארד דולר לעשור, 300 מיליון כבר בפנים
משרד התובעים הגדול בארצות הברית הכריז ב-14 בספטמבר על התחייבות של לפחות מיליארד דולר לליגל-טק ו-AI לאורך עשר שנים, וחשף רשמית את MX2, הפלטפורמה שבנה בבית. לפי הדיווח כבר הוזרמו לתוכנית כ-300 מיליון דולר. הפלטפורמה מורכבת מארבעה מוצרים: תזרימי עבודה סוכניים לניהול תיק, יצירת מסמכים, חילוץ רשומות רפואיות וחיפוש סמנטי על פני נתוני התיקים. המשרד מדווח על 5,000 משתמשים פנימיים פעילים בחודש ועל יותר משני מיליון אינטראקציות עם סוכנים.
השלב הבא מעניין לא פחות: MX2 אמורה להיפתח למשרדים אחרים על בסיס הזמנה בלבד בסוף 2027, כלומר משרד עורכי דין הופך לספק תוכנה למתחריו. שהבנייה הפנימית הגדולה ביותר בשוק מגיעה דווקא מצד התובעים ולא ממשרד שעובד לפי שעה אינו מקרי, כי שם שכר הטרחה נגזר מהתוצאה ולא מהזמן, וכל דקה שנחסכת נשארת אצל המשרד. הנתונים פורסמו על ידי המשרד עצמו ואין להם אימות חיצוני.
31 אחוזים מצאו שיפור ברווחיות לתיק, ו-35 אחוזים מהשותפים לא רוצים לדבר על זה
סקר תמחור חדש של BigHand מצא ש-31 אחוזים מהמשרדים שבחנו את הנתונים שלהם ראו ש-AI שיפר את הרווחיות לתיק. 30 אחוזים דיווחו על עלייה בכמות התיקים שעוברים במשרד, 27 אחוזים על ירידה בשעות המחויבות במשימות מסוימות, ו-31 אחוזים על הפחתה בתלות בעבודה ידנית. הנתון החד ביותר בסקר אינו על ביצועים אלא על שיחה: 35 אחוזים מהשותפים מרגישים לא בנוח לדבר עם לקוחות על השימוש שלהם ב-AI.
שתי הסתייגויות חשובות. הראשונה היא שהנתון של 31 אחוזים חל רק על משרדים שטרחו לפרק את הדאטה שלהם, כלומר הוא מודד גם מי מודד, לא רק מי מרוויח. השנייה היא ש-BigHand מוכרת למשרדים תוכנות תמחור וניהול פיננסי, ולכן יש לה אינטרס מסחרי מובהק בכך שמשרדים יתחילו למדוד רווחיות לתיק. בעדכון מ-3 בספטמבר כתבנו שוול סטריט דורשת הנחה בגלל ה-AI ורק שישה אחוזים מהמשרדים הורידו מחיר. שישה אחוזים שמורידים מחיר ו-35 אחוזים שלא רוצים לדבר על הנושא הם אותה הימנעות משני צדדים של אותו שולחן.
הקריאה להאט את מרוץ ה-AI, ושאלת דיני ההגבלים שנלווית לה
בסוף השבוע שעבר פרסם דריו אמודיי, מנכ"ל Anthropic, מאמר בשם We Must Pace the Frontier שקורא להאט את קצב פיתוח מודלי החזית. תוך כשעה הצטרפו אליו בהסכמה אילון מאסק מ-xAI וסם אלטמן מ-OpenAI. עו"ד טל אייל-בוגר, שותפה במחלקת ההגבלים העסקיים ב-FBC & Co, הצביעה בכלכליסט על החשד התחרותי שמתלווה לכך: מנכ"ל שקורא למתחריו להוריד את הרגל מהגז מתאר בדיוק את הצורה של הסדר כובל להגבלת פיתוח, ובמבחן הרגיל של דיני ההגבלים הכוונה הטובה אינה הגנה.
אמודיי עצמו מציע שלושה רבדים: מעריכים עצמאיים בתוך החברות לתיקוף בטיחות, תיאום בין חברות החזית במדינות דמוקרטיות, ותיאום בינלאומי רחב יותר שכולל גם את סין. בין הסיכונים שהוא מונה נמצאת התקרית שבה נחיל סוכנים אוטונומיים ביצע פעילות סייבר לא מאושרת. השאלה שנשארת פתוחה היא האם הצדקת בטיחות קיומית שורדת את הניתוח התחרותי הרגיל, או שהיא דורשת חקיקה ייעודית שתיתן חסינות מוגדרת לתיאום מסוג זה. גילוי נאות: הכותבת היא שותפה ב-FBC & Co, המשרד שבו אני מכהן כ-CTO.
White & Case: מי שמאט מתנגש במשקיעים
דניאל טורגל, שותף וראש משותף של קבוצת התעשייה הטכנולוגית הגלובלית ב-White & Case, הגיב לאותה קריאה להאטה מזווית אחרת לגמרי. לטענתו כל האטה נתפסת בפיתוח ה-AI מעמידה את החברות המקושרות אליו על מסלול התנגשות עם המשקיעים, מפני שקצב ההתקדמות המהיר כבר מגולם בשווי ובתוכניות העסקיות. ההשלכות אינן נעצרות במפתחות המודלים: הוא מונה רווחי חברות, תוכניות הנפקה, צמיחה גלובלית והשקעות תשתית, וכן יצרניות שבבים, ספקיות אנרגיה וחברות תשתית שכבר מתוחות על מגבלות קרקע וחשמל.
התחזית המעשית שלו היא שסלקטיביות גוברת של משקיעים תאיץ קונסולידציה, כשחברות עם מאזן חזק ירכשו טכנולוגיה מחברות שיתקשו לגייס. לצד הטור הישראלי מהסעיף הקודם מתקבלת תמונה שלמה של אותו שבוע משני קצוות: מצד אחד השאלה האם הסכמה בין המתחרים להאט היא הסדר אסור, ומצד שני האזהרה שהאטה כזו תייצר גל רכישות. שתי הקריאות מובילות לאותה מסקנה תפעולית עבור משרדים שעובדים מול השוק הזה, כלומר שהעבודה הבאה אינה בהטמעה אלא בעסקאות ובבדיקות נאותות.
אין בעיית רעיונות, יש בעיית תיעדוף
מרי אוקרול, שהובילה את Legal Ops בגוגל, פרסמה השבוע מאמר שטוען שהמיומנות הנדרשת מהתפקיד לא השתנתה אבל הנפח כן, ושהמשפט שהיא שומעת שוב ושוב ממשרדים וממחלקות פנימיות הוא שכבר אין מחסור ברעיונות והחלק הקשה הוא לבחור. בגוגל היא הקימה ועדת היגוי טכנולוגית שדירגה כל יוזמה בציון משוקלל על פני שישה קריטריונים בסולם של אחד עד חמש: כמה אנשים היוזמה נוגעת בהם, ההשפעה העסקית, ההתאמה לאסטרטגיה המוצהרת של השנה, המאמץ (שמנוקד הפוך, כלומר חמש הוא קל), הדחיפות, וסיכויי ההצלחה בפועל.
שני חלקים במאמר חורגים מהמתודולוגיה. הראשון הוא Shadow AI: לטענתה ניסוי עצמאי של אנשי צוות אינו בעיה אלא המקום שבו נמצאים המקרים הטובים והשגרירים, והבעיה מתחילה כשמחלקה של 500 איש מריצה תריסר גרסאות חצי-בנויות של אותו פתרון בלי מסנן מרכזי. השני הוא מנגנון שהיא מכנה GC Mandate: כשהיועץ המשפטי הראשי רוצה פרויקט מסוים בלי קשר לציון, היא אינה מנפחת את הקריטריונים כדי להצדיק אותו, אלא מנקדת ביושר ומוסיפה 0.5 קבוע לציון הסופי עם תווית גלויה. כך הדירוג מראה בדיוק מה הזיז את הפרויקט למעלה, במקום להסתיר את החריגה בתוך המספרים.
חמישה תפקידים שונים לגמרי מסתתרים מאחורי אותו תואר Legal Engineer
אלי מינן פרסמה השבוע מיפוי של חמישה סוגי Legal Engineer שמתחבאים מאחורי תואר אחיד. אצל ספקים יש ארבעה: GTM, שעובד לפני המכירה על אפיון והוכחות היתכנות ומבלה את רוב זמנו מול לקוחות; Post-Sales, שאחראי על ההטמעה בפועל ועל האימוץ אחרי החתימה; Product, שיושב מול צוותי הפיתוח ומתרגם מהו תזרים עבודה משפטי תקין; ו-Forward Deployed, שמוטמע עמוק אצל לקוחות אסטרטגיים ובונה כל מה שנדרש, עם רמת העמימות הגבוהה ביותר מבין החמישה. החמישי הוא התפקיד הפנים-ארגוני, שמשלב הנדסה משפטית עם Legal Ops ומחזיק את ההיקף הרחב ביותר.
הטענה המרכזית שלה היא שהתואר לבדו אינו מלמד כמעט דבר, ושההבדל בין החמישה אינו בסניוריטי אלא במה שהאדם מחזיק לאורך זמן, בעומק הקשר עם הלקוח ובכמות ההקשרים שהוא מחליף ביום עבודה. בשוק הישראלי התואר הזה התחיל להופיע במודעות דרושים בלי שנאמר בהן לאיזה מהחמישה הכוונה. באותו שבוע הצטרפה הפקולטה למשפטים של Singapore Management University לתוכנית Legal AI Scholars של Legora כראשונה באסיה, עם רישיונות והדרכה לסגל ותכנון להרחיב לסטודנטים ולקורסים, כך שגם שלב ההכשרה מתחיל להיבנות סביב פלטפורמה מסוימת.
47.4 אחוזים שחיקה גבוהה, והטענה ש-AI לא שולח אף אחד הביתה
סקר רחב של לשכת עורכי הדין האמריקאית מצא ש-47.4 אחוזים מעורכי הדין נמצאו חיוביים לשחיקה גבוהה, ו-15.6 אחוזים עברו את הסף של שחיקה חמורה. 36 אחוזים דיווחו על התנגשות גבוהה או גבוהה מאוד בין עבודה לחיים, 41 אחוזים אמרו שהמקצוע פגע בהם, ו-27 אחוזים שקלו לעזוב בגלל שחיקה ולחץ. רק 39 אחוזים חשו שהמעסיק מספק תמיכה מספקת, ורק 25 אחוזים סברו שהמקצוע כולו עושה זאת.
הטענה שה-AI יפתור את זה מוצגת במקור עצמו לצד ההסתייגות שמפריכה אותה: העובדה שמשימה מסתיימת מהר יותר אינה אומרת שעורך הדין הולך הביתה באותו ערב, אלא שמוקצית לו עבודה נוספת. במילים אחרות, רווח בקיבולת נוחת על העומס ולא על הלו"ז, כל עוד המודל התפעולי והיעד השעתי נשארים כפי שהם. המקור מציין גם שה-AI עצמו מוסיף חרדה מקצועית בתקופת המעבר, כלומר שהוא מופיע בשני צדי המשוואה בו זמנית.
Latham קנתה שרתי Nvidia, ו-Artificial Lawyer שואל בשביל מה
Latham & Watkins רכשה שבבי Nvidia ומשתמשת בהם כדי לאמן מודלים בעלי משקלים פתוחים. לפי מובילי ועדת אסטרטגיית ה-AI של המשרד, ההחלטה לבנות תשתית שרתים עצמאית התקבלה לפני שלוש שנים, והרכישות נפרסו לאורך התקופה הזו. השבוע ריצ'רד טרומנס מ-Artificial Lawyer פירק את ההיגיון: עלות הטוקנים של משרד בהיקף מיליארדי דולרים בהחלט מורגשת, אבל אינה מסדר גודל שמשנה את התמונה, ומולה עומדות עלויות גיוס אנשי GPU, ניהול פרויקטי אימון, רכישת חומרה ובדיקות נרחבות. הוא מוסיף שרישיונות קיימים מול LexisNexis, Thomson Reuters ו-Clio ממילא כוללים יכולות AI בלי נטל טוקנים נפרד.
הטיעון השני שלו חד יותר: מידע רגיש באמת של לקוח לא אמור להיכנס לסט אימון כלשהו, גם לא לכזה שהמשרד שולט בו, ופתרונות On-Premises קיימים בלי לבנות מודל משלך. לגבי ריבונות AI הוא טוען שמודלי החזית אינם מכוונים לשאוב סעיפים ממשרד מסוים אלא לשפר ארכיטקטורה לכלל התעשייה, ושהאיום האמיתי אינו דליפת ידע אלא הפיכת השירות המשפטי למוצר מדף. הוא מציין במפורש שהוא משער לגבי המניעים, ומסקנתו היא שההכרזות משרתות בעיקר מסר שיווקי מול לקוחות. בעדכון מ-27 באוגוסט כתבנו על Thomson Reuters שבנתה מודל חזית משלה ב-40 מיליון דולר, וההבדל הוא שספק מפזר עלות כזו על פני כל לקוחותיו ומשרד נושא אותה לבדו.
Legora בונה אונטולוגיה של הדין, וסיילספורס מכניסה אותה פנימה
Legora הודיעה ב-14 בספטמבר שהיא בונה אונטולוגיה מלאה של הדין יחד עם Citator שנבנה מראש ל-AI, על בסיס הטכנולוגיה שהגיעה מרכישות Qura ו-Wexler. לפי החברה, המהלך דוחס מאגרים שנעים מאלפי מסמכים ועד מאות מיליוני מסמכים לכדי דאטה מובנה שסוכן יכול באמת להשתמש בו. הנימוק שלהם ישיר: בלי מבנה ממופה של האופן שבו מקורות משפטיים מדורגים ומתייחסים זה לזה, המודל אינו מסוגל להבין כל טענה משפטית ואת מקומה בתוך הדין כולו. האונטולוגיה נמצאת כיום בבטא מוגבלת ואמורה להיות זמינה לכולם ברבעון הרביעי.
באותו שבוע הודיעה סיילספורס שהיא פורסת את Legora על פני הצוותים המשפטיים שלה בארצות הברית, באירופה ובאסיה-פסיפיק, וזאת אחרי שנים שבהן נהגה לבנות את הכלים המשפטיים שלה בעצמה. השילוב בין שתי הידיעות מסמן שינוי בגבול בין ספק לבין לקוח גדול: כשהספק בונה שכבת מבנה של הדין עצמו, ולא רק ממשק, הבנייה העצמית של הלקוח מפסיקה להשתלם. לפי נתוני ILTA השבוע, Legora עומדת על 47 אחוזים במשרדים של 700 עורכי דין ומעלה ועל שישה אחוזים במשרדים קטנים, כך שהאימוץ מרוכז כמעט כולו בקצה העליון של השוק.
בקצרה מחזית הרגולציה
בבריטניה פרסמה הוועדה המשותפת לזכויות אדם של הפרלמנט דוח בן 100 עמודים שקורא לחקיקה ייעודית לסיכוני ה-AI, בטענה שאף תחום שיפוט אינו מחזיק כיום גישה מתאימה. ההמלצות כוללות גוף פיקוח סטטוטורי אחד, חובות מחמירות יותר על מערכות בסיכון גבוה ואיסורים מוחלטים על שימושים שאינם מתיישבים עם זכויות אדם. בנאום המלך של השנה לא הופיעה הצעת חוק ייעודית לנושא.
בוושינגטון בוחנים נציגי הסנאט חקיקה שתטיל על מפתחות מודלים חובת זהירות, ותעניק לממשל סמכות לחסום שחרור של מודל שאינו בטוח בכפוף לביקורת של בית משפט פדרלי, לצד גבירה על חקיקת מדינות בתחום. לוח הזמנים של הקונגרס מקשה על העברה בטווח הקרוב.
זהו להפעם
נתראה שבוע הבא, תמשיכו לעקוב ..
מזכירים לכם שניתן לקבל את העדכון השבועי הזה ישירות למייל, הירשמו כאן
ואם יש לכם משהו מעניין לשתף, נשמח לשמוע!
Idan.sivan@techtolegal.com
Page updated
Report abuse